ראשיתו של ההליך הפלילי המיסויי הינו בממצאי חקירה של רשויות המס ולפיהן, ישנם ראיות לכאורה לקיומה של עבירת מס. יחד עם זאת, קיומה של חקירה פלילית כנגד נישום אין משמעותה בהכרח שיוגש בסופו של יום, כתב אישום כנגד אותו הנישום.
חשוב לציין בהקשר זה, כי גם מסקנות פקיד השומה מחייבות במישור האזרחי בלבד; לאמור, הסכם שומה שנעשה עם פקיד השומה מחייב במישור האזרחי, ואין בו כדי להשפיע על ההליך הפלילי.[1] כך למשל, מקום בו בוטלו קנסות בגין אי הצהרה כנדרש במישור האזרחי לא ימנעו את פתיחת ההליך פלילי בגין הפגמים בהצהרה.
חקירה פלילית בגין עבירות מס תוביל בסופו של יום לנקיטת אחד ההליכים כדלקמן:
סגירת התיק נגד הנישום – בהיעדר די ראיות להעמדת הנישום לדין ככלל, ייסגר תיק החקירה של הנישום.
הגשת כתב אישום – גם לאחר שהגיעה היחידה החוקרת של רשות המיסים למסקנה, כי נאספו די ראיות, נבחנים במסגרת שיקולי ההעמדה לדין השיקולים כדלהלן: קיומו של עניין לציבור בהעמדה לדין, ועדת הכופר קבעה סכום כסף והחשוד לא מוכן לשלמו או כאשר לא הוגשה כלל בקשה להמרת העונש בכופר כסף וכן, במקום בו העבירה עצמה לא מאפשרת הטלת קנס מנהלי.
יצוין, כי מרגע שהגיעה היחידה החוקרת לכלל מסקנה, כי ישנן מספיק ראיות להרשעת הנישום מועברת הסמכות להחלטה בדבר הגשת כתב האישום לפרקליט המחוז ויוצאת מגדר סמכותה של רשות המיסים.[2]
קנס מנהלי – רק במקום בו קיימות די ראיות להגשת כתב אישום ניתן לקבוע קנס מנהלי וזאת, בעבירה שאיננה פשע והנמנית עם העבירות המפורטות בתקנות העבירות המנהליות (קנס מינהלי- חיקוקי מסים), התשמ"ז-1987. הקנס המינהלי נקבע על-ידי רשות המיסים, כאשר לנישום קיימת ברירת משפט והוא יכול לבקש להישפט תוך 30 מיום קבלת הודעת הקנס. הקנס המנהלי הינו עונשי במהותו אם כי, איננו זהה במשמעותו להרשעה בפלילים שכן, לאחר תשלום הקנס המנהלי תכופר העבירה למבצעה והוא לא יהא כמי שהורשע בפלילים.[3]
כופר – הרשות רשאית להטיל, בהסכמתו של הנישום, כופר כסף חלף פתיחת הליך פלילי כנגד הנישום. וכן, גם הנישום עצמו יכול להגיש בקשה לתשלום כופר חלף העמדתו לדין פלילי. בקשה זו תדון על-ידי ועדת כופר המורכבת ברובה, מחברים מקרב רשות המיסים עצמה כאשר, החלטות הועדה מתפרסמות על-ידי הרשות פעמיים בשנה אך זאת, ללא ציון שמו של הנישום.
חשוב לציין, הליכים פליליים מול רשויות המס מגלמים בתוכם הן את הצורך בהיכרות הדין הרלבנטי אולם גם, ולא פחות חשוב, את סדרי הדין והראיות בתחום הפלילי. על-כן, קיימת חשיבות להיוועץ בעורך דין לדיני מיסים המתעסק בתחום הפלילי הספציפי לדיני המס.
[1] ע"פ (מחוזי ת"א) 71333/99 מדר נ' מדינת ישראל, דינים מחוזי לג(2) 366 (1991).
[2] רן ארצי ואברהם שהבזי "לאן הולך ההליך" רואה החשבון 6, 78 (2007).
[3] קובץ הפרשנות לפקודת מס הכנסה יא/24 (הוצאת רונן מיסים, עדכון מס' 6, 1991).
הכותבת הינה ד"ר קרנית מלכא ממשרד עורכי דין מלכא ושות' המתעסק בנדל"ן, מיסים, ביטוח לאומי, דיני מיסים והוצאה לפועל.
* אין באמור במאמר זה בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי, אלא כמידע כללי בלבד.