הגשת דוח מתוקן במס הכנסה

בפס"ד א 1127/05 חברת מיעד שילוח בינלאומי בע"מ נ' פקיד שומה חיפה דן ביהמ"ש בבקשת התובעת לקבלת פסק דין הצהרתי, לפיו פקיד השומה יקלוט וישדר את דוחות הניכויים המתוקנים אשר הגישה התובעת בעבור שנות המס 1998-2002.

התובעת טענה כי פקיד השומה סירב, בניגוד לדין, לקבל את דיווחיה המתוקנים בגין  ניכויים תקופתיים.

כן טענה התובעת בפני ביהמ"ש כי בתחילת שנת 2003 התגלו ע"י רו"ח המייצג אותה בפני רשויות המס טעויות בדיווחי הניכויים החודשיים שלה לפקיד השומה.

לטענתה מדובר, בין השאר, בדיווחים על ניכויי מס "בגין משכורות אשר למעשה לא נמשכו בפועל".

לטענת התובעת היא פנתה, מיד עם גילוי הטעויות בדיווחיה, מיוזמתה, באמצעות רואה החשבון, אל רשויות המס והודיעה כי עקב טעות בהנהלת החשבונות שלה, יש לאפשר לה לתקן את החיובים הנובעים מהדוחות בהתאם לכך.

התובעת טענה כי דוחותיה תוקנו והיא בקשה להגישם לפקיד השומה בצירוף צ'קים לתשלום ההפרש הנובע מהתיקון. ואולם, פקיד השומה סירב לקבל, פיזית, את הדוחות המתוקנים והשיבם לתובעת יחד עם הצ'קים שצורפו  אליהם. פקיד השומה סירב ליתן החלטה לגוף העניין, למהות התיקון, ונמנע מלהפעיל את סמכותו למרות שהיה חייב להפעילה. לטענתה, לו הפעיל פקיד השומה את סמכותו כראוי, והיה מחליט לגופו של עניין, ואפילו שלא לקבל את התיקון שבו מדובר, הרי שלתובעת היו עומדות האפשרויות להגיש השגה ו/או ערעור, כפי שיכולה לעשות כל נישומה שמרגישה כי קופחה בהחלטת פקיד השומה.

התובעת טענה כי פקיד השומה מחויב היה לקבל ממנה את הדוחות המתקנים, לקלוט אותם ו"לשדר אותם" במערכת המחשב שלו. לטענתה, במועד שבו פנתה התובעת לנתבעת, בשנת 2003, לא חלה כל התיישנות לגבי דוחותיה הכספיים השנתיים.

התובעת טענה כי דוחות מתקנים של חברות אחרות אכן נקלטו ע"י פקיד השומה וכי העובדה שדוחותיה המתוקנים לא נתקבלו ולא נקלטו, מהווה אפליה לרעה.

הנתבעת טענה שכנגד התובעת הוגש כתב אישום בגין אי העברת ניכויים לפקיד השומה.

לטענת הנתבעת מדובר בעבירה חמורה מאוד, שכן התובעת מואשמת בכך שניכתה

מעובדיה ניכויים בהיותה נאמן של פקיד השומה, אך בחרה שלא להעביר את הניכויים

אותם ניכתה מעובדיה לפקיד השומה.

הנתבעת טענה כי מטרתה של התביעה הנוכחית, "הינה לספק טענת הגנה פיקטיבית להליך הפלילי המתנהל נגד התובעת".

הנתבעת טענה כי הטיפול בדוחותיה של התובעת אצל פקיד השומה "עבר לשלב השומה ועל כן האפשרות היחידה העומדת לרשות התובעת בשלב כה מאוחר הינה טיפול במישור השומה, דהיינו, השגה על השומה, בקשה לפתיחת שומה והכול בהתאם להוראות החוק הקבועות בפקודת מס הכנסה".

הנתבעת הדגישה כי  אין התובעת מכוונת את תביעתה לעניין קבלתם הפיזית של דוחותיה המתוקנים. כוונתה היא כי פקיד השומה ישנה את השומות אותן קבע לתובעת עקב הגשת אותו דו"ח מתקן. מכיוון שהמשמעות האופרטיבית של הגשת דו"ח מתקן הינה למעשה תיקון השומה, ומכיוון שהחוק קובע כללים ברורים, בין היתר של התיישנות לטיפול שומתי בשומה, על התובעת לפעול, אם בכלל, במישור השומה ולא ע"י הגשת "דו"ח מתקן"".

הנתבעת טענה כי אין בחוק הוראה המאפשרת לפקיד השומה לקבל "דו"ח מתוקן". אין בפקודת מס הכנסה מושג של "דו"ח מתוקן" או דבר הדומה לזה.  עם זאת, מצבים שבהם הוגש דו"ח ובו טעויות סופר ו/או טעויות טכניות, ומי שהגיש את הדו"ח מבקש לתקן טעויות אלה, מייד לאחר הגשת המקורי, הרי שבמרבית המקרים, הדבר יאושר ע"י פקיד השומה.

בענייננו, טענה הנתבעת, תיקון הדו"חות איננו עניין טכני אלא עניין מהותי "הדורש קבלת הוכחות וראיות לעצם התיקון עצמו. תיקון מסוג זה, לא ניתן לבצע ע"י הגשת דו"ח מתקן אלא ע"י הגשת השגה או בקשה לפתיחת שומה, שכן המדובר בתיקון במישור השומתי".

בסופו של דבר למרות הטיעונים המפורטים בכתב שהגיש בא כוחה המלומד של התובעת, הוא לא הצביע בסיס בדין שמכוחו ניתן לחייב את פקיד השומה לקבל דו"חות מתוקנים המשנים באופן מהותי ומשמעותי את הדו"חות הקודמים שהוגשו (להבדיל מדו"חות מתוקנים העוסקים בטעויות טכניות או טעויות סופר).

עיון בפקודת מס הכנסה מלמד כי אכן אין בה הוראה כלשהי המתייחסת לדו"ח מתקן.

הלכה פסוקה היא כי נישום המבקש סעד שלגביו קבע המחוקק הליכים מיוחדים להשגה

ולערר אינו רשאי לנקוט בהליך של תביעה אזרחית ועליו לפעול על פי המנגנונים

 שנקבעו בחוק: ע"א 367/85 מדינת ישראל ואח' נגד יהונתן קיטאי, פ"ד מ"א(3) עמ' 398;

החוק אינו מתיר את הפרוצדורה שמבקשת התובעת לנקוט וממילא אין פקיד השומה מוסמך לפעול בדרך שלא הותוותה לו ע"י המחוקק.

משמעות הדבר היא כי במקרה דנן שומה על התובעת לפעול במישור השומתי, ולא בדרך שהתכוונה לפעול.