מאמר בדיני משפחה – ידועים בציבור – ירושה

לייעוץ משפטי ללא התחייבות בדיני משפחה / ידועים בציבור / גירושין

התקשרו אלינו 1-700-702-755!

האם עצם הכוונה להינשא במועד עתידי, היינו בשאיפה לבוא בגדר מעמד הנישואין על השלכותיו המשפטיות, כדי להוות אינדיקציה להכרה בבני זוג כידועים בציבור, וכפועל יוצא להיכנס בגדר הגדרת בן זוג לפי סעיף 78 לפקודת הנזיקין ?

סוגיה זו נידונה רע"א 3323/23 שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני  (פורסם בנבו) שניתן ביום 6.5.2024.

עובדות המקרה בקצרה:

המנוחה ז"ל והמשיב 4 (להלן בהתאמה: המנוחה ו- המשיב) הכירו בשנת 2015 (להלן יחד: בני הזוג) עת הי המשיב סטודנט והמנוחה אך סיימה את לימודיה. כעבור חצי שנה, עברו השניים להתגורר יחד בדירה שכורה, ולאחר מגורים משותפים במשך כשנה וחצי, החליטו להינשא בנישואין אזרחיים מחוץ לישראל במהלך חודש מאי 2017. לדאבון הלב, ביום 3.3.17 עת נהג המשיב ברכב שהיה מבוטח על ידי המבקשת (שלמה חברה לביטוח), אירעה תאונה קטלנית שבה נהרגה המנוחה (להלן בהתאמה המבטחת ו- התאונה).

ביום 14.12.17 הגישו הוריה של המנוחה, המשיבים 2-3 (להלן יחד: ההורים), תביעת עזבון נגד המבטחת על פי חוק הפלת"ד לתשלום פיצויים בשל מות המנוחה בתאונה. לאחר מכן נמחק המשיב כנתבע בתביעה הנ"ל, וצורף לה כתובע נוסף. נטען בתביעה כי המשיבה היה ארוסה של המנוחה ותלוי בה כלכלית במועד התאונה ולפיכך זכאי לפיצויים מאת המבטחת מכוח סעיף 78 לפקודת הנזיקין.

קביעות בתי המשפט:

• בית משפט השלום קיבל ביום 15.09.2020 את התביעה וחייב את המבטחת בתשלום פיצויים להורים כיורשיה של המנוחה. וכן קבע כי המשיב בא בגדר "בן זוג" כמובנו בסעיף 78 לפקודה, ולפיכך זכאי אף הוא לפיצויים מהמבטחת, מכוח היותו תלוי במנוחה.
• בית המשפט המחוזי – המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי שהתקבל. ביהמ"ש המחוזי קבע כי לא ניתן להכיר במשיב כתלוי במנוחה בהתאם להוראת סעיף 78 לפקודה, משעה שלא הוכח כי בני הזוג היו ידועים בציבור עובר לתאונה, וכן הייתה קיימת ביניהם תלות כלכלית בפועל טרם התאונה.
• המשיב הגיש לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על פסק הדין (רע"א 5096/21). בתוך כך נקבע כי לשם הכרה במשיב כ"בן זוג" כמובנו בסעיף 78 לפקודה עליו לצלוח מבחן דו-שלבי, שלפיו בשלב ראשון יש לבחון האם הצדדים היו ידועים בציבור עובר לתאונה לפי המבחנים בפסיקה. ובשלב השני, יש לבחון האם הוכחה תלות בפועל בכוח של המשיב במנוחה. בהתאם הוחזר הדיון לבית משפט השלום להכריע בשאלות האם בני הזוג היו ידועים בציבור והאם המשיב היה תלוי במנוחה.בחזרה לבית משפט השלום – ביהמ"ש השלום קבע כי אמנם המשיב לא נקט בכתבי טענותיו במונח המפורש "ידועים בציבור" לתיאור מערכת יחסיו עם המנוחה, אך למעשה טענה זו משתקפת מטענותיו. כמו כן קבע ביהמ"ש השלום כי נדרשת עוצמה נמוכה של ראיות להוכחה כי בני הזוג היו ידועים בציבור, מן הטעם שהיו מנועי חיתון (המנוחה יהודיה ומשיב אינו יהודי). בית משפט השלום קבע כי המשיב עונה להגדרת "בן זוג" כמובנו בסעיף 78 לפקודה ועל כן זכאי לפיצויים מהמבטחת.

  ערעור שהגישה המבטחת על פסק דין זה, נדחה על ידי בית המשפט המחוזי על יסוד תקנה 148(ב) לתקנות סד"א.

  בקשת רשות ערעור הוגשה לעליון.

התנהלות וטענות הצדדים בבקשה לרשות ערעור שהוגשה לעליון:

מקצת מטענות המבקשת:

מתעוררת שאלה משפטית עקרונית ביחס למבחני המשנה שעל בית המשפט לבחון לשם קביעה כי בני זוג הם ידועים בציבור, ובפרט ביחס לבני-זגו שאותם מקובל לכנות "חברים במובן הצר". המבקשת חזרה על טענותיה בפני ערכאה קמא, וטוענת בעיקר כי המשיב לא העלה באופן מפורש את הטענה שלפיה הוא והמנוחה היו ידועים בציבור. וכי בית משפט השלום שגה במסגרת החלתו את המבחן הדו-שלבי. בפרט, טוענת המבטחת, כי לא הוכח שהתקיים משק בית משותף בין הצדדים, וכי שגה ביהמ"ש השלום עת הסיק מהעובדה שבני הזוג התעתדו להינשא, כי התכוונו להחיל כבר במועד התאונה השלכות משפטיות שונות של חיי הנישואין על הקשר הזוגי שביניהם.

מקצת טענות המשיב:

סומך ידיו על פסקי דינן של ערכאות קודמות, וטוען כי הקביעה שלפיה הצדדים היו ידועים בציבור – מושתתת על יסודות עובדתיים מוצקים ועל פסיקה ענפה. בתוך כך, נטען כי מסקנה זו עולה בבירור מנסיבות העניין שלפיהן בני הזוג ניהלו מערכת יחסים זוגית במשל למעלה משנתיים, התגוררו יחד, קיימו משק בית משותף (במשך שנה וחצי) ואף תכננו להינשא.

בית המשפט העליון קיבל את בקשת רשות הערעור של המבקשת (שלמה חברה לביטוח) וקבע:

"בפסיקה נקבע, כי בני-זוג יוכרו כידועים בציבור (במובן המשפטי של המונח) אם הם "התכוונו לקיים מערכת יחסים בעלת השלכות משפטיות שונות, ובתוך כך התכוונו להחיל על מערכת היחסים שביניהם את מכלול הזכויות והחובות הכלכליות הנובעות מדיני הנישואין"

"יסודו הדוקטרינרי של המבחן האמור, מונח בתפיסה החוזית-ליברלית השמה על נס את חופש ההתקשרות של בני הזוג, ואשר בוחנת – לצורך החלת זכויות וחובות למיניהם – האם הצדדים הסכימו לכך. זאת, בין אם עוגנה הסכמה זו בהסכם מפורש, בין אם בהסכם מכללא אשר קיומו יילמד מנסיבות העניין"

"..זאת, שכן יש לוודא כי בני הזוג אכן התכוונו ורצו לכבול עצמם בזכויות ובחובות אלה. בהקשר זה, נקבע כי אמת-מידה זהירה זו, נובעת מנקודת מבט ליברלית, הדוגלת בְּאִפְשׁוּר "צורות חיים שונות ומערכות יחסים מגוונות המאפיינות את חיי הזוגיות בעידן הנוכחי, וזאת מבלי להכביד על בני הזוג באמצעות הטלת מחויבויות משפטיות ארוכות טווח שעה שלא התכוונו לכך"

 עוד קבע בית המשפט העליון: "כאמור, בית משפט השלום קבע כי מאחר שבני הזוג מנועי חיתון, יש להחיל לגביהם רף מקל לשם הוכחת היותם ידועים בציבור. אין בידי לקבל מסקנה זו.

אני סבורה כי העובדה שבני הזוג היו מנועי חיתון, אינה מצדיקה בענייננו את הנמכת הרף הראייתי להוכחת היותם "ידועים בציבור".

כן:

"..לשם הכרה בבני-זוג כידועים בציבור, יש להוכיח כי התכוונו להחיל על עצמם את ההשלכות המשפטיות של חיי הנישואין. בחינת כוונת הצדדים האמורה – העולה מנסיבות העניין ומהראיות הרלוונטיות – מתייחסת לתקופה שבה בני הזוג ניהלו קשר זוגי, החל מתחילתו ועד לפקיעתו, בשל פרידה או מוות. לפיכך, אין בעצם הכוונה להינשא, היינו בשאיפה לבוא בגדר מעמד הנישואין על השלכותיו המשפטיות, כדי ללמד כי בני הזוג התכוונו להחיל את ההשלכות הנ"ל קודם לכן."

"ומכאן – לענייננו-אנו: בשים לב לאמור לעיל, לא ניתן לראות בכוונת בני הזוג להינשא בעתיד, כאינדיקציה לרצונם להחיל על מערכת יחסיהם כבר במועד אירוע התאונה את החובות המשפטיות הנובעות מחיי הנישואין. לא מן הנמנע, כי יש בכוונה זו אף כדי להעיד על כך שבני הזוג לא התכוונו להחיל חובות כאמור."

סיכומו של דבר:

ולסיכום קבע ביהמ"ש העליון: "אם כן, מצאנו כי התשתית להכרה בבני הזוג כידועים בציבור, דלה וחסרה, ומבוססת, בעיקרו של דבר, על מגורים משותפים במשך כשנה וחצי. כאמור, משתקופה זו עומדת לבדה, אין די בה כדי לקבוע כי בני הזוג התכוונו להחיל על מערכת היחסים ביניהם חובות וזכויות משל היו נשואים."

מחפשים עורך דין לגירושין? או עורך דין בדיני משפחה? התקשרו אלינו 1-700-702-755!

משרד עורכי דין מלכא ושות' מתעסק רבות בליווי בתחום המשפחה והגירושין והן בתחומי הצוואה, הירושה והסכם ממון.

הכותב היינו עורך דין בדיני משפחה / גירושין ממשרד עורכי דין מלכא ושות'.

* אין באמור במאמר זה בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי, אלא כמידע כללי בלבד.

עורך דין דיני משפחה – מלכא ושות' משרד עורכי דין:

מלכא ושות' משרד עורכי דין עורך דין דיני משפחה / ירושה

מלכא ושות' משרד עורכי דין היינו אחד המשרדים המובילים בארץ בתחום דיני המשפחה.

משדרנו מעסיק את מיטב עורכי הדין המומלצים בנושא דיני המשפחה, ונותן שירות דיסקרטי ואמין לקהל הלקוחות קרי המיוצגים.

מחפשים עורך דין דיני משפחה / ירושה? פנו אלינו עוד היום!

למידע נוסף וייעוץ ללא התחייבות עם עורך דין משפחה / עורך דין ירושה / צוואה ניתן לפנות אלינו דרך הטלפון: 1-700-702-755 או דרך טופס צור קשר.

למשרדנו סניף ראשי בחיפה ושלוחות בתל-אביב, חפצי-בה ושת"פ בעפולה אך נותן מענה וליווי משפטי ללקוחות מכל הארץ במגוון תחומי המשפט האזרחי וכן בענייני מזונות ידועים בציבור, הסכמי ממון, גירושין, דיני משפחה, צוואה, ירושה