חלוקת נכס מקרקעין משותף לאחר גירושין

חלוקת נכס מקרקעין משותף לאחר גירושין – לשון החוק

בעמ"ש (חי') 61008-06-13 נ' מ' נ' י' א' (פורסם בנבו) הגיעה לפתחו של ביהמ"ש המחוזי בחיפה ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לענייני משפחה  בעניין חלוקת נכס משותף של בני זוג לאחר גירושין.

רקע עובדתי:

הצדדים נישאו ביום 25.3.2004 כדמו"י. מנישואין אלה נולדו שני קטינים: ב' יליד 9.2.2005  וה' ילידת 6.11.2010 (להלן: "הקטינים"). נישואי הצדדים עלו על שרטון, ודרכם נפרדה, עת עזב הנתבע את דירת המגורים המשותפת.

הצדדים רכשו את דירתם המשותפת ביום 23.11.09. רכישת הדירה המשותפת מומנה על ידי הלוואת משכנתא וכן ע"י התמורה ממכירת הדירה של האישה שקיבלה מאימה לפני נישואיה לגבר.

ביום 20.07.11 הגישה האישה 3 תביעות כנגד הגבר (להלן: "המשיב"). תביעה לפירוק שיתוף, תביעה לקביעת משמורת ותביעה לפסיקת מזונות ילדים.

פסק דינו של בימ"ש לענייני משפחה

בימ"ש לענייני משפחה העמיד לבחינה 2 שאלות: האם יכולה האישה לחזור בה מהמתנה שהעניקה לבעלה, עת השקיעה את מלוא תמורת דירת הרווקות בדירתם המשותפת, בעילה של הטעיה שהוטעתה על ידי הבעל או בגין השפעה בלתי הוגנת של הבעל ואמו והאם סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"), מאפשר בנסיבות המקרה חלוקה לא שוויונית בדירה המשותפת.

בית משפט קבע, כי על אף שלא הוכחו בפניו נסיבות המקימות עילה לביטול המתנה שהעניקה התובעת לנתבע, יש בנסיבות שהוצגו ושתוארו  בפניו, בצירוף נסיבות נוספות, בכדי להצדיק חלוקה לא שוויונית של הדירה  המשותפת על פי סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון.

על פסק דינו של ביהמ"ש לענייני משפחה ערערו שני הצדדים.

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של האישה וקבע כי :

"הן לפי דוקטרינת עירוב ומיזוג נכסים והן לפי דוקטרינת דיני המתנה, מקום שנרשמת דירת מגורים משותפת על שם שני הצדדים בחלקים שווים ואין הסכם ממון הקובע אחרת, אין זה משנה כיצד נרכשה ו/או מומנה והיא שייכת לשני הצדדים בחלקים שווים."

            "על פי ההלכה הפסוקה, משנרכש נכס במשותף ונרשם במשותף אין כלל מקום לחקור מהו מקור הכספים אותם השקיע כל אחד מן הצדדים בנכס. בנסיבות הללו, ככלל לא תישמע טענת אחד הצדדים כי השקיע יותר מחברו ברכישה וכי בשל כך עומדות לזכותו זכויות בעלות ביותר מאשר מחצית הנכס. "

ביהמ"ש אף מפנה ל-תמ"ש (ת"א) 15271/96 דפנה שלף נ' יהודה שלף