הסכם ממון היינו חוזה ייחודי ומיוחד, הנערך בכתב בין בני זוג (בין נשואים ובין שאינם), המסדיר את ענייני הממון והרכוש הקיימים והעתידיים, בהתאם לרצונם האישי של הצדדים לו.
סעיפים 1 ו- 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג – 1973 (להלן: "החוק") מגדירים את התנאים ל תוקפו של הסכם הממון כדלקמן:
אישור ואימות (תיקון מס' 3) תשנ"ה-1995
2. (א) הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לעניני משפחה (להלן – בית המשפט) או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן – בית הדין), וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור.1. הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון שביניהם (להלן – הסכם ממון), ושינוי של הסכם כזה, יהיובכתב.
(ב) האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין, שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חפשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו.
(ג) בהסכם ממון שנכרת לפני הנישואין או בשעת עריכתם, יכול אימות רושם הנישואין לבוא במקום אישור בית המשפט או בית הדין.
(ג1) הסכם ממון שנכרת לפני הנישואין יכול שיאומת בידי נוטריון לפי חוק הנוטריונים, תשל"ו-1976, ובלבד שהנוטריון נוכח שבני הזוג הניצבים בפניו עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו.
למעשה, אנו רואים כי רק אם מתקיימות שתי הדרישות המצטברות שקבע המחוקק בסעיפים 1 ו- 2 לחוק מקבל הסכם הממון תוקף: הסכם כתוב ואישורו.
ב-ע"א 486/87 מנשה אבידור נ' דליה אבידור עמד כב' השופט שמגר, נשיא ביהמ"ש העליון (בדימוס) על ייחודו של הסכם הממון:
"ייחודו של "הסכם ממון" בהשוואה להסכם רגיל בין בני זוג הוא בכך, שקיומו של "הסכם ממון", שנערך בין בני זוג, דוחה את תחולתו של הסדר איזון המשאבים לפי פרק שני לחוק יחסי ממון על אותם בני זוג. אך לבד מפועלו זה "הסכם ממון" הוא הסכם ככל ההסכמים, אשר בו קובעים בני הזוג את אשר ייעשה ברכושם".
האם גם ידועים בציבור יכולים לאשר הסכם ממון?
כמצוין בפסיקה, בעבר בתי המשפט סירבו לאשר הסכם ממון שנערך בין בני זוג ידועים בציבור בנימוק שהסמכות של בית המשפט לענייני משפחה לפי החוק משתרעת רק על הסכמים בין בני זוג נשואים או עומדים להינשא.
ב-רע"א 6854/00 היועמ"ש לממשלה נ' זמר קובעת כב' השופטת דורנר הלכה מנחה בענין דנן:
".. תכליתם של שני דברי החקיקה הן חוק יחסי ממון והן חוק בתי המשפט למשפחה – אינה יצירת הבחנה בין זוגות נשואים לאלה שאינם נשואים, כי אם מתן כלים לצדדים להגיע בניהם להסכמה התואמת אמות מידה שיפוטיות, והיא עשויה להיות יציבה מזו שבהסכם אשר לא הוגש לאישור. הערך המצוי בבסיס העניין הוא הכרח בקיומה של גמירת דעתם של הצדדים בכל הנוגע לאופי הסדרי הממון בניהם ולטיבם, שאך ברור הוא כי אין היא נובעת מהיותם נשואים, אלא מקיומם של חיים בצוותא."
עוד קבעה כב' השופטת דורנר בפסק דינה כי: "אכן, ככל שחוק יחסי ממון אינו חל על בני זוג ידועים בציבור, ממלא חוק בית המשפט למשפחה את החסר."
נציין גם כי באותו בפסק דין ביקש כב' הנשיא ברק להשאיר בצריך עיון את השאלה אם חוק יחסי ממון בין בני זוג – החל על בני זוג – אינו יכול לחול, מתוכו הוא, על ידועים בציבור.
הכותב הינו ממשרד מלכא ושות' עורכי דין המתעסק בנדל"ן, דיני משפחה, גירושין, הליך גירושין ומשפט אזרחי.
* אין באמור במאמר זה בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי, אלא כמידע כללי בלבד.
