זכויות חייב בדירת מגורים בהליך פשיטת רגל

[פורסם בנבו] ניתן ביום 2.6.94; ע"א 3756/90 קרסו נ' קרסו, לא פורסם, ניתן ביום 27.2.91; ע"א 735/89 נתיב נ' נתיב, פ"ד מה(3), 3; ורע"א 7700/95 נגולה נ' סמי חזן, פ"ד נו(1), 338 עמ' 343).

הכנ"ר סבר כי הותרת סכום של 80,000 ₪ בידי החייבים, תאפשר להם לשכור דירה המתאימה למי שהוכרז פושט רגל, והחייבים לא הציעו סכום נגדי להצעת הכנ"ר ולא התייחסו לעניין זה.

החייבים לא הציעו דיור חלוף ולא בחנו אפשרויות למגוריהם, על אף שפרק הזמן בו ניתנה להם אפשרות להגיע להסדר הוא ממושך למדי.

לאחר שבחנתי טענות הצדדים, סבורתני כי יש להשאיר בידי החייבים סכום כסף שיאפשר להם דיור חלוף בתנאי שכירות לפרק זמן שלא יפחת משלוש שנים.

לפיכך, אני קובעת כי יש להותיר בידי החייבים סכום של 120,000 ₪ מהתמורה שתתקבל ממכירת הדירה, ויש בו כדי לשקף את האיזון הראוי והדרוש בין זכויות הצדדים בענין זה, ובשים לב לכלל השיקולים שעל בית המשפט לשקול בנסיבות הענין  וכקבוע בהלכה הפסוקה, המפורטת לעיל.

ביהמ"ש פסק על מכירת הדירה כפנויה.

הליך פשיטת רגל – דיון והכרעה בפשיטת רגל לשחרור כספים עקב מכירת דירה:

בפש"ר (י-ם) 2268/05 יצחק בן עמי נ' עו"ד יאיר כהן, הנאמן על נכסי החייב (פורסם בנבו) – פסק הדין עוסק בבקשה של פושט רגל לשחרר לו את יתרת הכספים שנותרה ממכירת דירתו לצורך מימון הסידור החלוף של דירת מגוריו.

בית המשפט המחוזי בירושלים, כב' השופט דוד מינץ, קיבל את הבקשה, בקובעו כדלקמן:

תכליתו של סעיף 86א' לפקודת פשיטת הרגל היא יצירת מנגנון שיאזן בין השיקולים השונים העומדים ביסודם של דיני פשיטת הרגל, שהם מחד, סיוע לנושים להשיב להם לפחות חלק מכספם באמצעות מימוש דירתו של החייב, ומאידך, דאגה לצרכיו החיוניים של פושט הרגל, ובראש ובראשונה שלא ייוותר ללא קורת גג לראשו.

בגדר השיקולים שעל בית משפט לשקול בבואו להורות על מכירת בית מגורים והעמדת סידור חלוף והיקפו, יש לקחת בחשבון את תום לבו של החייב בהיווצרות החובות, התנהגותו במהלך תקופת פשיטת הרגל ושיתוף הפעולה שלו עם כונס הנכסים הרשמי ובעלי תפקידים אחרים.

הקריטריונים שעל בית המשפט לשקול בבואו להורות על מכירת בית המגורים נקבעו בפסיקת בית המשפט העליון, וביניהם: בדיקת האפשרות להגיע לסילוק החוב בדרך פחות דראסטית ממכירת בית המגורים של החייב, בדיקת יכולת המשפחה להשיג קורת גג לאחר שדירתה תימכר, בדיקת מקורות הכנסתה והרכוש והאמצעים העומדים לרשותה, בדיקת יכולתה להיעזר במקורות מימון חיצוניים לרכישת דירה אחרת, גודל המשפחה וצרכיה ההווים והעתידיים ועוד.

בית המשפט יכול להורות על מימוש דירת מגוריו של פושט הרגל, באחת משתי דרכים: או שתונח הדעת שיש לפושט הרגל "מקום מגורים סביר" משלו, כשבנתיב זה אין צורך להעמיד לפושט הרגל מקום מגורים על חשבון קופת הכינוס, או העמדה לרשות פושט הרגל סידור חלוף שטרם נמצא ברשותו.

את החלופה השניה ניתן למלא באחת משלוש חלופות: המצאת דירה אחרת, תשלום פיצויים, או בדרך אחרת.

במקרה דנן, קובע בית המשפט, מדובר בבחירת "המצאת דירה אחרת" או "תשלום פיצויים" שווה ערך. יש להעמיד לחייב פתרון מגורים סביר בהתחשב בכך שהוא אדם מבוגר הטוען שבתו גרה איתו בדירתו, בכך שהוא אינו זקוק לדירה גדולה, ובתוחלת חייו המשוערת.

חישוב ביהמ"ש לדיור חלוף:

דרך אחת שניתן להעלותה על הדעת היא רכישת דירה והעמדתה לרשות החייב. גם בימים אלו בהם מחירי הדירות מאמיר, החייב יכול היה למצוא דירה קטנה המתאימה לצרכיו בסכום של 585,000 ₪, לאו דווקא בירושלים ובאזור מרכז הארץ. דרך נוספת היא זו שאומצה עד כה, היינו תשלום דמי שכירות מדי שנה בשנה. דרך נוספת היא היוון דמי השכירות עד לתום תוחלת החיים של החייב תוך ביצוע חשבון סטטיסטי. הצדדים אינם מעוניינים עוד בשתי הדרכים הראשונות ונותר אך לערוך את החשבון הסטטיסטי.

לפי הטבלאות הסטטיסטיות, תוחלת חייו של החייב כיום הינה כעשר שנים ושכירת דירה בת שני חדרים בירושלים היא בסביבות 3,000 ש"ח לחודש. סכום זה המהוון לעשר שנים מגיע לכדי כ-311,000 ש"ח (מקדם היוון של 103.5617), סכום הנמצא בתווך בין הסכום שנפסק לחייב בהחלטת בית המשפט הראשונה ובין זו שנפסק לו בהחלטה השנייה, בניכוי הסכומים ששולמו לו עד כה.

התוצאה היא כי אני מורה על העברת סכום של 311,000 ש"ח לידי החייב כתשלום סופי ומוחלט עבור סידור החלוף של דירת מגוריו.

מחפשים עורך דין לענייני גירושין? פנו עכשיו ועורכי דין מנוסים יסייעו לכם בהליך הגירושין.

זכויות חייב בדירת מגורים בהליך פשיטת רגל – דיון והכרעה מכירת בית מגורים:

בפש"ר (ח') 474/01 אלון וולך, עו"ד נ' בן גל יעקב (פורסם בנבו) נידונה בקשת נאמן לאשר את מכירת בית המגורים של החייבים.

רקע: הבית היה מושכר והחייבים מתגוררים בדירת אביה של החייבת ביחד עמו.

מחישובי הנאמן עלה כי לפי הסדר הפשרה ללא מכירת הבית יתקבל דיבידנד נטו בשיעור של 23.4% (לשני החייבים) ואילו לאחר מכירת הבית יעלה הדיבידנד ל- 69.5%. התנגדות הנאמן לבקשת דיור חלופי נבעה בשל עזיבת החייבים את בית מגורם.

ביהמ"ש המחוזי דחה הבקשה למכירת הבית ופסק:

זכותו של חייב לדיור חלוף אינה מוגבלת לחייב שהינו תם לב,על אחת כמה וכמה, אין לשלול את הגנת סעיף 86א' מחייבים אשר הסתבכו בחובות בתום לב ופעלו בתום לב במסגרת הליכי פשיטת הרגל.

בנסיבות העניין, זכאים החייבים לדיור חלוף,בהתאם לסעיף 86א' לפקודה, זאת אף שבמהלך השנה החולפת לא התגוררו בבית- מכורח הנסיבות ובמטרה להקטין את חובותיהם לנושים. החייבים עזבו את הבית באופן זמני במטרה לשוב ולהתגורר בו, ללא כוונה לוותר על הגנת סעיף 86א' לפקודה ולפיכך, בנסיבות העניין, יש לראות את הבית כמשמש למגוריהם.

סעיף 86א' לעיל מעניק לבית המשפט שיקול דעת בקביעת סידור חלוף: נוכח תכליתו הסוציאלית של הוראת סעיף 86א', יש להבטיח לחייב מקום מגורים ראוי לתקופה ארוכה.

עם זאת, יש לבחון כל מקרה לגופו, תוך עריכת איזון ראוי בין זכויות הנושים מחד, לבין הגשמת תכלית החוק ודאגה לרווחת החייב, מאידך. במקרה דנן, החייבים נהגו בתום לב ביצירת החובות, כמו גם במהלך הליכי פשיטת הרגל, ואף את המעבר לדירת חדר במטרה להקטין חובותיהם, יש לזקוף לזכותם.

לאחר בחינת ביהמ"ש מאשר לחייבים דיור חלוף בסכום של 50,000 דולר. סכום זה הינו סכום צנוע למדי לצורך הבטחת מגורים, ומבטא את האיזון הראוי בין זכות היסוד של החייבים לקורת גג ובין זכותם של הנושים להיפרע מהחייב.

לאור מסקנות אלו, ובבחינת הסכום שיישאר בקופת הכינוס לאחר המכירה, בניכוי הדיור החלוף, ההוצאות והחובות השונים, הרי שהסכום אשר יוותר בקופת הכינוס לאחר מכירת הבית הינו כ – 160,000 ₪ בלבד.

בעוד שעל פי הצעת החייבים, כפי שהובעה בבקשותיהם – יוותר בקופת הכינוס סכום של 157,000 ₪. הצעה זו קרובה עד לכדי זהות לסכום "הנטו" אשר יוותר במקרה של מכירה ולאחר ניכוי דיור חלוף.

בנסיבות העניין אין לאשר את מכירת הדירה, שכן ביהמ"ש לא שוכנע כי הנושים יפגעו באופן משמעותי המצדיק הפעלת הסנקציה החמורה של הוצאת החייבים מביתם.

אם זאת, ביהמ"ש מורה לחייבים לשלם לקופת החוב כספים נוספים מעבר לתשלומים השוטפים המשולמים על-ידם מדי חודש.

זכויות חייב בדירת מגורים בהליך פשיטת רגל -התייחסות בית המשפט לחשיבות מגורי החייב:

בנוסף, ברע"א 8233/08 מרגלית כובשי נ' עו"ד איל שוורץ (פורסם בנבו)  – התייחס ביהמ"ש לסוגיית חשיבות מגוריו של החייב ומשפחתו:

הבטחת מגורים לחייב ולמשפחתו. כאמור, זכות הדייר ומשפחתו לדיור אינה מופקרת תחת כל פרשנות של סעיף 40א, בין אם מכוח סעיף 33 לחוק הגנת הדייר; בין אם מכוח סעיף 40א עצמו המבטיח "הסדר מגורים אחר" לילדי החייב ולבן הזוג המחזיק בהם; ובין אם מכוח סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל הדואג כי לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו יהיה "מקום מגורים סביר" או "סידור חלוף". ואולם בעוד שבנוגע לחייב עצמו, אשר למצער כשל בעסקיו ואיבד את כספי החייבים, ניתן אולי לטעון כי די במובן זה, הסוציאלי, של המגורים, הסוגיה מורכבת יותר כשמדובר בבן זוגו של החייב, שלו זכות קניינית רשומה, הנעדר זיקה לחוב (כאמור, אלא אם חל "מועד קריטי" לפי חזקת השיתוף" והוא עצמו הפך לחייב לכל דבר), ונאלץ, כתוצאה מפירוק השיתוף, להתפנות מבית מגוריו.

אמנם, הדין מבטיח כי בן הזוג השותף לא "ייזרק לרחוב", ואולם ברובד זה לא מתמצים כל צרכיו וזיקותיו של אדם לביתו. החיים בבית מגורים ספציפי, שעומד ברקע לאירועים המתרחשים בחיי בעליו, צופן בחובו חוויות מרגשות ומכאובים, ומהווה משענת לחזור אליה, נושאים פעמים רבות ערך עצמאי שלא יסולא בפז.

אכן עצם הבחירה בבית מגורים מסוים והזכות להוסיף ולגור בו ולא להיות מוצא ממנו בכפייה, מהווים חלק מזכותו של אדם לקניין ולכבוד במובנן הרחב, גם אם אין בשלילתה – תוך קבלת חלק מערך הבית – כדי לשלול בהכרח את עצם הזכות.

כשם שנאמר בעבר:

"לבית מגוריו של אדם יש ערך מיוחד היוצר זיקה חזקה בין הבית לבעליו. אדם משקיע בביתו מזמנו ומרצו, ובין קירותיו טמונים זיכרונות עליהם הוא מתרפק בשעות קשות כמו בשעת שמחה; לביתו של אדם יש קדושה בעיניו, הוא כבודו ומבצרו, בו הוא מפתח את אישיותו ואת זהותו, ובו הוא מוצא את חירותו ופרטיותו, ושם הוא חש אדון לעצמו (ראו ע"א 2000/01  בן בסט נ' עין דר, פ"ד נט(1)481, 492 (2004); ראו גם רע"א 7682/05 לוי נ' מינהל מקרקעי ישראל, סעיף 6 ([פורסם בנבו], 2.11.06)); ע"פ 7453/08 מדינת ישראל נ' אואזנה, פיסקה 8 לפסק דינו של חברי, השופט ח' מלצר ([פורסם בנבו]  31.12.08)).

כפי שהוסבר, ככל שלבני הזוג שבנדון ישנם ילדים קטינים, שהפגיעה הנגרמת בעקבות פינויים הכפוי מבית מגוריהם עלולה לגרור השלכות קשות, העולות בחומרתן על אלה של הוריהם המבוגרים, עשוי הדבר לתמוך בעמדה השוללת את החלת סעיף 40א במקרה דוגמת זה שלפנינו. כך, בפרט כשהקונסטרוקציה החקיקתית היא כזו שיועדה בתחילה דווקא להבטיח את זכותם ולהיטיב עמם. על כל פנים, גם שיקול זה יוכנס בגדר האיזון אל מול הזכויות והאינטרסים המתנגשים של הנושים והשיקולים הנוספים שהוזכרו.

ביהמ"ש הכריע כי:

בית המגורים של המבקשת והחייב יימכר על-ידי המשיב כתפוס על ידי המבקשת לאחר פירוק בעלותם המשותפת בו. תמורת המכירה תועבר לנושים בניכוי חלקה של המבקשת בבעלות בו.

המבקשת תהיה לדיירת מוגנת של הנושים בבית המגורים.

*להלכת כובשי חשיבות עצומה שכן עד להכרעה בפסק הדין מצאו בתי המשפט לנאמנים בפש"ר לפעול לפירוק שיתוף בדירות המגורים של חייבים ולמוכרן כפנויות במספר רב של פסקי דין.

משרד עו"ד מלכא ושות', הוא משרד המתעסק בתחום הפש"ר.

* אין באמור במאמר זה בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי, אלא כמידע כללי בלבד.

מחפשים עורך דין ביטוח לאומי? עורכי דין מומלצים בתחום ביטוח לאומי שידאגו לזכויותיכם כאן לשירותכם!

מלכא ושות' משרד עורכי דין – עורך דין פשיטת רגל?

מחפשים עורך דין פשיטת רגל?

פנו אלינו ואנו ב-מלכא ושות' משרד עורכי דין נדאג ללוות אתכם בנושא פשיטות רגל כחלק מהליך הפש"ר.

אנו נמלא את הטפסים הדרושים ונבצע את ההליכים המשפטיים מול הגורמים הרלוונטיים וכו'.

עורכי הדין ב-מלכא ושות' משרד עורכי דין נותנים מענה במגוון רחב של תחומים.

למשרדנו יש סניף ראשי בחיפה ושלוחה בתל אביב, אך אנו נותנים מענה וליווי משפטי ללקוחות מכל הארץ, מצפון ועד דרום.

ניתן למצוא ברחבי האתר עוד תחומים משפטיים רבים כמו: פשיטות רגל, גירושין,דיני עבודה ועוד רבים אחרים.

בכל אחד מהתחומים עורכי הדין שלנו נותנים ליווי משפטי צמוד, אדיב ומקצועי לכל לקוח ולקוח.

מחפשים עורך דין פשיטת רגל? מלכא ושות' לשירותכם!

למידע נוסף פנה/י אלינו ללא כל התחייבות מצידך וקבל/י יעוץ משפטי ראשוני ללא התחייבות, אנו נשמח לעמוד לרשותך בכל שאלה.

לפרטים ומידע נוסף מאת עורך דין פשיטת רגל הנכם מוזמנים ליצור קשר דרך הטופס , או התקשרו: 1-700-702-755.