מאמר בנושא אזרחי – הונאה בעסקת מכירת רכב

לייעוץ משפטי ללא התחייבות בתחום המשפט האזרחי / משפט מסחרי

התקשרו אלינו 1-700-702-755!

רקע כללי:

מוכר רכב נפל קרבן לתרגיל עוקץ שביצע רוכש הרכב במסגרת עסקת מכירת הרכב בתשלומים. הרוכש זייף את יפוי הכוח והוליך שולל אף את רשות הדואר ואת המשטרה.

סוגיה זו נידונה בתא (ת"א) 59242-09-16 יעקב פרג'ון נ' קמאל אזברגה  (פורסם בנבו) שניתן ביום 29.04.2024.

עובדות המקרה בקצרה:

התובע התקשר עם הנתבע 1 בהסכם לפיו יימכר רכבו לנתבעת כנגד בסך של 171,000 ₪ אשר ישולמו בתשעה תשלומים חודשיים. התובע מסר בפועל את הרכב לידי הנתבע 1 וסוכם שהעברת הבעלות תבוצע רק עם השלמת תשלום התמורה. בפועל לא שולמה כל תמורה בגין הרכב והוראת הקבע לתשלומים בוטלה על ידי הנתבע 1.

התובע הבין כי נפל לתרגיל עוקץ והגיש תלונה במשטרה. בד בבד פעל התובע לאתר את הרכב באמצעות חברת Ipointer. הרכב אותר. התברר כי הנתבע 1 זייף ייפוי כוח והעביר את הבעלות ברכב על שמו. הנתבעת 3, המשטרה נפלה שולל בגרסת הנתבע 1, וגם כאשר הובא אליה עם הרכב הגנוב שחררה אותו והעבירה לידיו את כלי הרכב.

המשטרה עודדה את התובע לנהל מו"מ עם הנתבע 1 שזייף את ייפוי כוח. התובע ציין בכתב התביעה כי התנהלות המשטרה עוררה אצלו חשד כבר כי חוקרי המשטרה שותפים למזימה עם הנתבע 1.

התובע הגיש תביעה ע"ס 188,000 ₪ כנגד 6 גורמים:  רוכש הרכב, דואר ישראל, משטרת ישראל, ששון חן, יעקב עזיזי, כפיר ששון סוכנות רכב וביקש מספר סעדים:

סעד המורה לנתבעת 4-5 להעביר את הרכב לידיו, סעד המורה לנתבעת 2 להעביר את הבעלות ברכב על שמו, ככל שהרכב נמכר לצד ג' סעד המורה לנתבעת לשלם לתובע 188,000 ₪.

התובע הגיע להסדרי גישור עם דואר ישראל, סוחרי הרכבים וסוכנות הרכב. וכנגד הנתבע 1 ניתן פס"ד בהיעדר הגנה.

תמצית טענות התובע (מוכר הרכב)

1. התקשר בהסכם מכירת רכב כנגד סך שך 171,000 ₪.
2. הנתבע התחייב לשלם התמורה בתשעה תשלומים חודשיים בסך של 19,000 ₪.
3. סוכם כי הרכב יעבור על שם הנתבע לאחר פירעון מלוא התשלומים.
4. בפועל לא העביר הנתבע 1 כל תשלום.
5. הנתבעת 3 (משטרה) השתכנעה שהנתבע 1 מחזיק ברכב כדין, שחררה אותו ומסרה לידיו את הרכב.
6. התובע הפנה לכך כי תעודת הבעלות היא פרי זיוף יפוי כוח ותעודת זהות – והוא הפנה לכך שעל מנת להעביר בעלות בחברת הדואר גם המוכר וגם הקונה צריכים להיות נוכחים, ולחילופין צריך שהמוכר ייפה את כוחו של הקונה מה שלא היה. הוא לא נתן לנתבע 1 יפוי כוח ולא מסר לו את תעודת הזהות שלו.
7. התובע טען כי המשטרה לא עצרה את הנתבע 1 חרף מסוכנותו וחרף החשש שיעביר את הרכב לנתבעים 4 ו- 5 כפי שאכן קרה.
8. המשטרה לא חילטה את הרכב על לבירור מקיף גם כאשר תפסה אותו.

תמצית טענות הנתבעת 3 (המשטרה)

1. טענה שדין התביעה להידחות מאחר והסכסוך הוא בין התובעים ליתר הנתבעים ואין לה עניין בו מעבר לפעולות החקירה.
2. טענה כי לגבי טענת הזיוף תיק החקירה פתוח והחקירה טרם הסתיימה.
3. לאור טענות התובע הוצא צו תפיסת מסמכים לחברת דואר ישראל על מנת לקבל מסמכים הקשורים לעניין.
4. טענה שלא התרשלה ולא הפרה חובה חקוקה וכי קיימת לה הגנה בחוק.
5. אין קשר סיבתי בין פעולות המשטרה ו/או מחדליה לבין הנזקים.

ביהמ"ש קיבל את התביעה כנגד המשטרה (הנתבעת 3) וקבע:

ראשית (הדיווח על הגניבה ביום 15/9/2016), שנית ("תפיסת" הנתבע 1 והרכב ביום 15/9/2016 בזכות פעולות התובע),  שלישית (שחרור הנתבע 1 והרכב כבר ביום 15/9/2016 ועוד טרם הגיע התובע לתחנת המשטרה), רביעית (התובע וב"כ מגיעים ביום 18/9/2016 לתחנת המשטרה למועד חקירת הנתבע 1, וזה נעדר מהחקירה), חמישית (הנתבע 1 ממהר להעביר הרכב לצד שלישי ביום 19/9/2016), שישית (התובע לא שוקט על שמריו ומפציר במשטרת ישראל יום אחר יום, לפעול בעניינו), שביעית (חקירת הנתבע 1 במשטרת ישראל ביום 21/9/2016 והזמנתו של התובע על ידי משטרת ישראל לבוא עמו בדברים)

הלכה פסוקה היא כי למשטרת ישראל חובת זהירות מושגית בעת ביצוע פעולותיהם והפעלת סמכויותיהם. לענין זה נקבע כך –  "על עצם קיומה של חובת הזהירות המושגית של המדינה, ועל חובתם של גורמי המשטרה והפרקליטות להפעיל את סמכויותיהם בסבירות, אין חולק".

ביהמ"ש קבע כי הנתבעת 3 חבה חובת זהירות מושגית לתובע. בעניינינו היא גם חבה חובת זהירות קונקרטית, כאשר התובע הפנה לכך שהרכב גנוב, וכאשר התחוור לנתבעת 3 שאכן התמורה בגין הרכב כלל לא שולמה לתובע.

עוד קבע ביהמ"ש, כי  אין ספק שאילו לא היתה משחררת הנתבעת 3 את הרכב שנלכד, ואילו היתה מזדרזת בחקירת הנתבע 1, וכן אילו היתה נחושה יותר כאשר זה התחמק ולא הגיע לחקירה ביום 19/92016 – אילו כל האירועים האלה או אפילו אחד מהם  היה מתרחש, הרי ניתן היה למנוע העברת רישום הרכב לצד שלישי. מכאן הקשר הסיבתי בין התנהלות הנתבעת 3 לבין נזק הממון לתובע.

ביהמ"ש חייב את הנתבעת 3 בתשלום סך של 112,738 ₪ וכן בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 23,000 ₪ בצירוף.

מחפשים עורך דין בתחום המשפט האזרחי? מחפש עורך דין מול בין פרטיים או עסקים או גופי מדינה? התקשרו אלינו 1-700-702-755!

משרד עורכי דין מלכא ושות' מתעסק רבות בליווי בתחום התביעות האזרחיות, חוזים, תביעות בין פרטיים, תביעות מול בעלי עסק, הגנה על קבלנים, הגנה בעלי עסקים ועוד…

הכותב היינו עורך דין בתחום המשפט האזרחי / מסחרי ובתביעות אזרחיות ממשרד עורכי דין מלכא ושות'.

* אין באמור במאמר זה בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי, אלא כמידע כללי בלבד.

עורך דין אזרחי / מסחרי – מלכא ושות' משרד עורכי דין:

מלכא ושות' משרד עורכי דין עורך דין אזרחי

מלכא ושות' משרד עורכי דין היינו אחד המשרדים המובילים בארץ בתחום המשפט האזרחי / משפט מסחרי

משדרנו מעסיק את מיטב עורכי הדין המומלצים בנושא המשפט האזרחי, ונותן שירות דיסקרטי ואמין לקהל הלקוחות קרי המיוצגים.

מחפשים עורך דין לייצוג אזרחי? פנו אלינו עוד היום!

למידע נוסף וייעוץ ללא התחייבות עם עורך דין אזרחי ניתן לפנות אלינו דרך הטלפון: 1-700-702-755 או דרך טופס צור קשר.

למשרדנו סניף ראשי בחיפה ושלוחות בתל-אביב, חפצי-בה ושת"פ בעפולה אך נותן מענה וליווי משפטי ללקוחות מכל הארץ במגוון תחומי המשפט האזרחי וכן בענייני משרד הביטחון, אגף השיקום, ביטוח לאומי, רשלנות רפואית, נזקי גוף, נזיקין, חוזים, מקרקעין, שכירות ועוד…