שינוי חוק ההוצאה לפועל – משתמטים מתשלום

הטלת הגבלות מיוחדות על חייב משתמט:

לפי סעיף 66א לחוק הנוכחי רשאי רשם ההוצל"פ להטיל, ביוזמתו או לבקשת זוכה, אחת או יותר מההגבלות הנ"ל על חייב:

• • הגבלת קבלת דרכון ישראלי, בכפוף לצורך ביציאה מטעמי בריאות של החייב או קרובו התלוי בו.
  • עיכוב יציאת חייב מהארץ, בכפוף לצורך ביציאה מטעמי בריאות של החייב או קרובו התלוי בו.
  • הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד לפי חוק שיקים ללא כיסוי.
  • הגבלת חייב מעשות שימוש בכרטיסי חיוב/אשראי.
  • הגבלת חייב מייסד תאגיד או מהיות בעל עניין בתאגיד.
  • הגבלת חייב מלקבל/מלהחזיק/מלחדש רישיון נהיגה,בכפוף לשיקול דעת רשם ההוצל"פ, כמפורט בסעיף.

חובת המתנה בת 30 יום בטרם פתיחת תיק הוצל"פ:

בסעיף 6 (ב) לחוק הנוכחי הוכנס תיקון חדש, שלא היה כדוגמתו בחוק המקורי, לפיו על זוכה להמתין 30 יום מיום מתן פסה"ד בטרם יוכל לפתוח תיק הוצל"פ למימוש פסה"ד. הוראה זו באה להתמודד עם תופעה שלפיה מס' זוכים מיהרו לפתוח תיקי הוצל"פ מיותרים, מבלי שנתנו לחייבים הזדמנות נאותה לשלם את החוב הפסוק ללא הליכי הוצל"פ.

קבלת מידע על חייב מידי גורמים שונים:

לפי סעיף 7ב(א1) לחוק הנוכחי, מוסמכים מנהל לשכת ההוצל"פ ורשם ההוצל"פ להוציא, בהיעדר כתב ויתור על סודיות מטעם החייב, צו למסירת כתובת עדכנית של חייב המופנה למס' גורמים ארציים מרכזיים : מרשם האוכלוסין, רשות הרישוי, רשויות מקומיות, המוסד לביטוח לאומי.

לפי סעיף 7ב(א2) לחוק הנוכחי, מוסמך רשם ההוצל"פ להוציא, אף בהיעדר כתב ויתור על סודיות מטעם החייב, צו למסירת מידע מקיף המופנה לגורמים שונים כמפורט בסעיף (המוסד לביטוח לאומי, מרשם האוכלוסין, רשם כלי השיט, רשם כלי הטיס, רשות הרישוי, הממונה על צמ"ה במשרד התחבורה,  הנהלת בתי המשפט,), בהתקיים התנאים המצטברים הבאים:

• • החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או רואים אותו ככזה לפי סעיפים 7ג (לא הרים את נטל ההוכחה, לא מילא אחר האזהרה ולא ביקש צו תשלומים), 67(ד) (לא התייצב לחקירת יכולת, או התייצב ולא הגיש מסמכים), 69יא(ד) (לא התייצב לבירור), 69יג(ד) (חקירת חייב במעמד הבאתו בפקודת מאסר).
  • חלפו 45 יום מיום מסירת האזהרה לחייב.
  • האזהרה נמסרה לחייב ב"המצאה מלאה".
  • נשלחה לחייב התראה בדואר בדבר כוונה להוציא צו כזה, וחלפו 7 ימים מיום המצאת ההתראה בלא שנפרע החוב (לפי סעיף 7ב (א4) לחוק הנוכחי).

לפי סעיף 7ב(א3) לחוק הנוכחי, מוסמך רשם ההוצל"פ להוציא, אף בהיעדר כתב ויתור על סודיות מטעם החייב, צו למסירת דפי תנועות חשבון עו"ש בבנק ודפי תנועות בכרטיס אשראי המופנה לבנקים ולחברות אשראי, בהתקיים התנאים המצברים הקבוע בסעיף.

ערכאת הערעור על החלטות רשמי ההוצל"פ:

• סעיף 80(ב) לחוק המקורי תוקן, וכיום לפי סעיף 80(ב) לחוק הנוכחי, ערכאת הערעור על החלטות רשם ההוצל"פ היא בית משפט השלום (ולא בית המשפט המחוזי, כפי שהיה בסעיף 80(ב) לחוק המקורי).

מיטלטלין (מוחשיים) הפטורים מעיקול:

• סעיף 22(א)(2) לחוק המקורי שונה, כך שכיום בסעיף 22(א)(2) לחוק הנוכחי מופיעים פריטים נוספים הפטורים מעיקול: ציוד רפואי + תרופות.
• החוק המתקן הוסיף לסעיף 22(א) לחוק המקורי שני סעיפים קטנים (סעיפים 22(א)(7)+(8)), שבהם ניתן פטור מעיקול גם לאחד מפריטי המיטלטלין הבאים (מחשב,טלויזיה או רדיו, טלפון נייח או טלפון נייד, או מכונת כביסה).
• הוסף סעיף חדש (סעיף 22(ה) לחוק הנוכחי), המקנה לרשם ההוצל"פ סמכות רחבה לפטור מיטלטלין נוספים שאינם נזכרים בחוק, לפי שיקול דעתו.

נכסים שאינם ניתנים לעיקול בידי צד שלישי:

• הוסף סעיף 50(א)(5) בחוק הנוכחי, לפיו ניתנת חסינות מעיקול לכספים המגיעים לחייב מכוח סעיף 38(ב) או סעיף 38(ג) לחוק הנוכחי (כספים להם זכאי החייב במסגרת סידור חלוף המוענק לו בשל פינויו מדירת המגורים). חסינות זו הוגבלה למקרה הנזכר בסעיף 50(ג) לחוק הנוכחי (משכיר דירת מגורים), אך הורחבה גם למקרה שבו מדובר בחוב מזונות.
• הוסף סעיף 50(א)(6) בחוק הנוכחי, לפיו ניתנת חסינות לכספים המגיעים לחייב ממשרד הבינוי והשיכון כמענק השתתפות בשכר דירה. בסעיף מוגבלת החסינות, כאשר הכספים שולמו באמצעות תאגיד בנקאי, למשך 30 יום מיום ששולמו.  חסינות זו הוגבלה למקרה הנזכר בסעיף 50(ג) לחוק הנוכחי (משכיר דירת מגורים), אך הורחבה גם למקרה שבו מדובר בחוב מזונות .
• הוסף סעיף 50(ד) בחוק הנוכחי, המקנה לרשם ההוצל"פ סמכות ליתן הוראות לעניין ביצוע סעיף זה, במקרה שבו הוצאו כמה צווי עיקול על נכסים שבידי צד שלישי, וזאת כדי למנוע מצב שבו תינתן חסינות רחבה מדי מעיקולים, לנכסים ששווים המצטבר עולה על הסכום הפטור מעיקול.

סידור חלוף במקרה של פינוי מבית מגורים:

• החוק המתקן הכניס בסעיף 38 לחוק המקורי שינויים משמעותיים מאוד. עד כה, הכתיבו הבנקים למשכנתאות, כמעט ללא יוצא מן הכלל, בהוראות שטר המשכנתא והסכם ההלוואה אותם ניסחו סעיף שהקנה לבנקים פטור מהעמדת סידור חלוף לטובת נוטלי הלוואות המשכנתא.  כיום, לא ניתן יהיה להתנות על סידור חלוף, כך שגם בהסכמי משכנתא, לא ניתן יהיה לפנות חייב מדירת מגורים אלא אם הוכח כי יש סידור חלוף.

צו הבאה:

• בפרקטיקה שהיתה קיימת לאור הסדרי החוק המקורי (ובעיקר לאחר תיקון 19 לחוק ההוצל"פ, שאיפשר מאסר של חייב שלא שילם ולא עשה דבר לאחר קבלת אזהרה), לא נעשה שימוש תכוף בהוצאת צווי הבאה נגד חייבים, מאחר, שכאמור, ניתן היה להוציא נגדם ישר את צו המאסר. הרפורמה עתידה לשנות פרקטיקה זו, כמפורט להלן.
• סעיף 69יב(א) לחוק שונה, והוכנס בו תיקון, לפיו ניתן לתת צו הבאה רק בחלוף חודשיים מיום מסירה (בהמצאה מלאה) של אזהרה (או של הזמנה לבירור או של חקירת יכולת) לחייב.
• לפי סעיף 69יב(ב)(ב1) לחוק הנוכחי, לא יבוצע צו הבאה שהוצא, אלא בחלוף 14 ימים מיום המצאת התראה לחייב.
• לפי סעיף 69יג(ג) לחוק הנוכחי (העוסק במעמד ההבאה), "רשאי רשם ההוצאה לפועל לכפות ציות או להעניש בשל אי ציות להוראותיו בדרך שמוסמך לכך בית המשפט". הערה שלנו: יתכן שמכוח הסמכה חדשה ומפורשת זו ניתן להחיל את הוראות "פקודת בזיון בית משפט", שע"פ ההלכה הפסוקה, לא חלה עד היום בהוצל"פ.
• לפי סעיף 69יג(ד) לחוק הנוכחי, רשאי רשם ההוצל"פ לקבוע במעמד ההבאה כי יראו את החייב כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, בנסיבות המפורטות בסעיף.

צו מאסר:

• צו המאסר לא בוטל לחלוטין, אך נוספו בחוק הנוכחי תנאים שונים שמטרתם להפוך את צו המאסר להליך אחרון, שננקט רק בהיעדר ברירה (בניגוד לפרקטיקה שתוארה בפרק צו ההבאה, לפיה צווי מאסר הוצאו באופן תדיר, ולעיתים אף כאחד ההליכים הראשונים בתיק ההוצל"פ).
• לפי סעיפים 70(א)(1)+(2)+(3) + 70(ג) לחוק הנוכחי, צו מאסר יינתן רק בהתקיים חמשת התנאים המצטברים הבאים:
  • החייב הובא פיסית בפני רשם ההוצל"פ, בין בצו הבאה ובין בדרך אחרת.
  • הרשם בירר את יכולת החייב במעמד הנ"ל ושוכנע כי החייב בעל יכולת ואינו משלם כפי יכולתו ללא הצדק סביר, או, שהרשם ניסה לברר את היכולת אך הדבר לא התאפשר בשל אי-שיתוף פעולה מצד החייב.
  • צו המאסר מתבקש בטרם חלפו 6 חודשים מיום המעמד הנ"ל של בירור היכולת.
  • קיימים חוב פסוק או חובות פסוקים במצטבר בסך של 2,000 ₪ לפחות.
  • רשם ההוצל"פ שוכנע כי אין כל הליך נוסף (לרבות הליכי קבלת מידע + הליכי הטלת הגבלות) שפגיעתו בחייב חמורה פחות ושיש בו כדי להביא לפירעון החוב.
• לפי סעיף 70(ג1) לחוק הנוכחי, רשם ההוצל"פ רשאי להשהות קבלת החלטה בעניין מאסר, כדי לאפשר לחייב למנות לעצמו עו"ד.
• לפי סעיף 74(א) לחוק הנוכחי, ניתנה סמכות חדשה לרשם ההוצל"פ שלא לאסור חייב בתיק מזונות, אם ניתן לגבות החוב החוב בדרך אחרת או להטיל עליו  הגבלות.

חלוקת כספים שנגבים בתיק הוצל"פ אחד בין כל הזוכים בכל התיקים:

• גם בנושא זה שינה החוק המתקן את המצב הקיים: ע"פ הוראות סעיף 76 לחוק המקורי, כפי שפורשו בהלכה הפסוקה, כאשר נגבים בתיק הוצל"פ אחד כספים, הם אמורים להתחלק בין כל תיקי ההוצל"פ הפתוחים נגד אותו חייב, ללא כל מתן עדיפות לזוכה שיזם את ההליך שבעקבותיו נגבו הכספים.
• בסעיף 76(א) לחוק המתוקן נקבע העקרון החדש, לפיו כספים שנגבו בעקבות יוזמה של זוכה או זוכים אחדים, ילכו לפירעון החובות וההוצאות בתיקי ההוצל"פ של אותם זוכים, ולא ייחולקו בין כל תיקי ההוצל"פ הפתוחים, אלא אם נותרה יתרה.
• לפי סעיף 76(א1) לחוק הנוכחי, העדיפות לזוכה היוזם תינתן גם כאשר פתוח נגד החייב תיק איחוד, אם כי במקרה כזה מוגבלת העדיפות רק לחלק מהכספים שנגבים, כמפורט בסעיף.

יידוע  בדבר פניה להליכי פשיטת רגל והשהיית הליכים לצורך הפניה:

ע"פ המצב החוקי הקיים (לפני הרפורמה), קורה לא אחת שחייבים, שברור לגמרי שלעולם לא יוכלו לפרוע את חובותיהם (נוכח היקף החובות הגדול שלהם ונוכח יכולת ההחזר המוגבלת שלהם), מוצאים עצמם במשך שנים ארוכות בהליכי הוצל"פ, ללא כל תוחלת ותועלת של ממש ומבלי שהדבר מביא לפירעון החובות, מחד, או לקבלת הפטר מהחובות, מאידך .

בסעיף 77א לחוק הנוכחי (זהו סעיף חדש לחלוטין, שלא היה כדוגמתו בחוק המקורי) הוסמך רשם ההוצל"פ ליידע את החייב והזוכה על האפשרות לפנות להליכי פש"ר, וזאת לאחר שהרשם בירר את יכולת החייב ונוכח כי אין תועלת בניהול הליכי ההוצל"פ. באותו סעיף הוסמך הרשם גם להשהות הליכים לתקופה מסוימת, במידת הצורך, באופן שיאפשר פניה להליכי פש"ר.

הפרשי הצמדה וריבית בהוצאה לפועל על שטר ועל תביעה על סכום קצוב:

החוק המתקן הכניס לחוק הנוכחי את סעיף 81א3, שהינו סעיף חדש שלא היה קיים בחוק המקורי. באותו סעיף 81א3 לחוק הנוכחי ישנן הוראות מפורטות לגבי אופן חישוב הפרשי הצמדה וריבית בהוצאה לפועל במקרה של שטר המוגש לביצוע בהוצל"פ ובמקרה של תביעה על סכום קצוב שמוגשת לביצוע ישירות בהוצל"פ.

הוראות הסעיף זה באות להסדיר גם את נושא ריבית הפיגורים בתיקי הוצל"פ לביצוע שטר ותביעה על סכום קצוב. סכום החוב יחושב על פי רבית נמוכה (ריבית משפטית) עד תום ימי ההתנגדות (21 יום בתיקי שטרות ו-30 יום בתיקי תובענות). במידה ולא שולם החוב וחלפו ימי ההתנגדות תחושב הרבית הגבוהה יותר (ריבית הפיגורים)

הכותב הינו ממשרד עורכי דין מלכא ושות' המתעסק בנדל"ן, נזיקין, ביטוח לאומי, דיני עבודה והוצאה לפועל.

* אין באמור במאמר זה בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי, אלא כמידע כללי בלבד.

משרד עורכי דין מלכא ושות' – מי אנחנו?

מחפשים עורך דין הוצאה לפועל ? פנו אלינו ואנו ב-משרד עורכי דין מלכא ושות' נדאג ללוות אתכם בתהליך מול רשויות הוצאה לפועל, אנו נמלא את הטפסים ונבצע את ההליכים מול הוצאה לפועל ונאסוף את כל המסמכים הנדרשים.

עורכי הדין ב-משרד עורכי הדין מלכא ושות' נותנים מענה במגוון רחב של תחומים, למשרדנו יש סניף ראשי בחיפה ושלוחה בתל אביב, אך אנו נותנים מענה וליווי משפטי ללקוחות מכל הארץ, מצפון ועד דרום.

ניתן למצוא ברחבי האתר עוד תחומים משפטיים רבים כמו: הוצאה לפועל, דיני עבודה,דיני משפחה ועוד רבים אחרים, בכל אחד מהתחומים עורכי הדין שלנו נותנים ליווי משפטי צמוד לכל לקוח ולקוח.

למידע נוסף פנה/י אלינו ללא כל התחייבות מצידך וקבל/י יעוץ משפטי ראשוני ללא התחייבות, אנו נשמח לעמוד לרשותך בכל שאלה.

לפרטים ומידע נוסף הנכם מוזמנים ליצור קשר דרך הטופס , או התקשרו: 1-700-702-755.