קריטריונים לביטול צו עיכוב יציאה של קטינים

קריטריונים לביטול צו עיכוב יציאה של קטינים – לשון החוק

בתמ"ש (נצ')  13612-06-14 ע.מ נ' ט.ע (פורסם בנבו) – דן כב' השופט אסף זגורי בעתירתה של אם לביטול קבוע ומיידי של צו עיכוב יציאה מן הארץ שניתן במקור ע"י בית הדין השרעי כנגד בנותיהם הקטינות.

המבקשת עותרת לביטול קבוע של צווי העיכוב ביחס לקטינות בשל העובדה כי היא נוהגת בכל שנה לבקר את בני משפחתה בחו"ל.

המשיב מעלה חשש כי המבקשת תבקש להשתקע בחו"ל.

כב' ביהמ"ש גורס את המתווה הנורמטיבי לדיון בעיכוב יציאה מן הארץ של קטינים:

הסמכות להוציא צו עיכוב יציאה מן הארץ לבקשת מי מהוריו של קטין נשאבת מחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1961 (להלן: "החוק"). כאשר ניתן צו עיכוב יציאה מן הארץ ומי מההורים מעוניין לעתור לביטול זמני או קבוע של הצו, הדבר ייעשה בפיקוח ביהמ"ש לענייני משפחה מכוח סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה – 1995.

ביהמ"ש מציין כי הלכה פסוקה היא כי טובתו של קטין לקיים קשר על שני הוריו וליהנות מאהבתם ותשומת ליבם של שניהם.  בג"צ 330/72 גולדשטיין נ' גולדשטיין, פ"ד כ (2) 634 קובע כי הורה משמורן המסכל זכות ביקור של ההורה הלא משמורן הינו כחוטף ומפר צו משמורת..

השופט זגורי מסכים עם התפיסה לפיה יש לשקול בשלב ראשון את טובת הקטין באופן עצמאי ונפרד ורק אז יפנה ביהמ"ש לאזן בין טובת הקטין לבין שיקולים אחרים העומדים על הפרק, וביניהם זכויותיו של ההורה השני. זו, ברם הדבר תלוי מאוד בגילאי הקטינים ובטיב הקשר שלהם עם שני ההורים.

עקרי הפרמטרים אשר נקבעו ע"י כבוד השופט שראוי להתחשב בהם הם: א. גיל הקטין; ב. זכותו של ההורה הנותר בארץ לממש את הורותו (בהקשר זה צוין מנגד, בין היתר, כי יציאה של הילדים מן הארץ לתקופה של עד שבועיים-שלושה, גם אם היא פוגעת בזמני שהות של הילדים עם ההורה שנותר בישראל, ההתייחסות השיפוטית לפגיעה זו לא תהיה נוקשה); ג. זכות התנועה של ההורה המשמורן; ד. טיב הקשר שבין ההורה שנותר בארץ לבין הקטין; ה. האם קיימות ראיות או אינדיקציות לניסיון הגירה של האם לחו"ל; ו. היסטוריה של יציאות מהארץ של הקטינים והחזרתם; ז. האם מדובר בביטול זמני של עיכוב היציאה מן הארץ או על ביטול קבוע; ח. השלב הדיוני בו נתבקש צו עיכוב היציאה מן הארץ; ט. האם המדינה אליה יוצאים הילדים חתומה על אמנת האג? ; י. האם המדינה אליה נוסעים הילדים הינה מדינה מסוכנת? ; יא. שיקולים של תום לב; יב. שיקולים של מידתיות בקביעת הערבויות, תוך שצוין בין היתר, כי בקביעת הערבויות יש להתחשב בצרכים הרתעתיים ונזיקיים/כספיים ולהתחשב ביכולותיו הכלכליות של ההורה היוצא לחו"ל.

עוד קבע כב' השופט זגורי, כי ביטול קבוע של צו עיכוב יציאה מהארץ, לעומת ביטול חד פעמי וזמני, מצריך ערבויות ובטחונות משמעותיות יותר, כמו גם נזילות הביטחונות.

כב' השופט זגורי יישם את הפרמטרים דלעיל והורה על ביטול הצו בכפוף לתנאים ערבויות מרתיעות.

הכותב הינו ממשרד מלכא ושות' עורכי דין המתעסק בדיני משפחה, גירושין, צוואות וירושות.

אין באמור במאמר זה בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי אלא כמידע כללי בלבד.

משרד עורכי דין מלכא ושות' – מי אנחנו?

מחפשים עורך דין דיני משפחה ? פנו אלינו ואנו ב-משרד עורכי דין מלכא ושות' נדאג ללוות אתכם בתהליך הגירושין.

עורכי הדין ב-משרד עורכי הדין מלכא ושות' נותנים מענה במגוון רחב של תחומים, למשרדנו יש סניף ראשי בחיפה ושלוחה בתל אביב, אך אנו נותנים מענה וליווי משפטי ללקוחות מכל הארץ, מצפון ועד דרום.

ניתן למצוא ברחבי האתר עוד תחומים משפטיים רבים כמו: הוצאה לפועל, דיני עבודה,דיני משפחה ועוד רבים אחרים, בכל אחד מהתחומים עורכי הדין שלנו נותנים ליווי משפטי צמוד לכל לקוח ולקוח.

למידע נוסף פנה/י אלינו ללא כל התחייבות מצידך וקבל/י יעוץ משפטי ראשוני ללא התחייבות, אנו נשמח לעמוד לרשותך בכל שאלה.

לפרטים ומידע נוסף הנכם מוזמנים ליצור קשר דרך הטופס , או התקשרו: 1-700-702-755