קביעת מזונות משקמים לידועה בציבור מכוח עיקרון תום הלב
האם ניתן לפסוק קביעת מזונות משקמים לידועה בציבור, חרף העובדה שההסכם לחיים משותפים עליו חתמו הצדדים בהיותם ידועים בציבור, מסדיר את הפן הרכושי בניהם למקרה של פירוד שותק באשר לזכאות התובעת למזונות משקמים?
סוגיה זו נידונה לאחרונה בביהמ"ש לענייני משפחה בנצרת ותובא להלן.
רקע עובדתי:
הצדדים הכירו בשנת 1997, כאשר עבור שניהם מדובר במערת יחסים שאיננה ראשונה, עת הכירו התובעת הייתה גרושה ואם לארבעה ילדים, ואילו הנתבע היה אלמן וגרוש מאישה שנייה, ואב לשתי בנות מנישואיו הראשונים.
התובעת (כיום בת 64) הייתה ידועתו בציבור של הנתבע מזה 11 שנים (בין השנים 1997-2008). בשנת 2000 חתמו הצדדים על הסכם לחיים משותפים על פיו הגדירו את עצמם כידועים בציבור מיום 15.7.97, ואשר מסדיר את הפן הרכושי ביניהם למקרה של פירוד אך שותק באשר לזכאות התובעת למזונות משקמים/פיצוי אחר פירוד. ההסכם קבע הפרדה רכושית למעט לעניין בית המגורים, שהינו משותף לצדדים בחלקים שווים.
הסכם החיים המשותפים החריג את רכושם של הצדדים אשר נצבר בטרם נחתם הסכם זה, לרבות דירות המגורים של כל אחד מהצדדים.
טענות הצדדים:
הנתבע טען, בין היתר, כי היות והצדדים ערכו בניהם הסכם כתוב יש לבחון את האמור בהסכם כבסיס לאומד דעת הצדדים, וממנו עולה כי התובעת אינה זכאית למזונות כלל. עוד טען הנתבע כי התובעת אינה זכאית למזונות אף בהתאם לכללי הצדק לדיני היושר, אף אם יוכרו כידועים בציבור, היות והתובעת אישה עובדת ויש לה פוטנציאל השתכרות שאינו נופל משלו.
מנגד טענה התובעת כי ההסכם אושש את זכותה לתשלום מזונות מעבר לדין ולהלכה, וזאת מכוח סעיף 13 להסכם כאמור לעיל. התובעת טענה כי הנתבע ציין בפניה כי חרף העובדה שאינה עובדת אין לה מה לדאוג וכי עתידה מובטח.
כב' השופטת קיבלה את התביעה למזונות משקמים בחלקה מהטעמים הבאים:
מזונותיה המשקמים של התובעת לא הוסדרו בערוץ החוזי, שכן, ההסכם לחיים משותפים אינו מעניק לתובעת את הזכות למזונות משקמים. אולם, בסעיף 13 להסכם נרשם כי: "הסכם זה אינו בא לגרוע מכל זכות קיימת או אשר תהיה קיימת בעתיד, המוענקת לבני זוג הידועים בציבור כבני זוג", קרי, ההסכם אינו חוסם את דרכה של התובעת לזכות בתביעת המזונות המשקמים מכוח עיקרון תום הלב.
כב' השופטת הביאה דבריו של כב' הנשיא ברק בפרשת ורסנו ע"א 805/82 באמרת אגב בקיומה של חובת בן זוג במזונות ידועה בציבור, כדמי שיקום, מכוח יצירת הסכם מכללא "אשר תוכנו משתנה על פי נסיבותיו של העניין". ברע"א 8256/99 מבהיר כב' הנשיא ברק כי מועד תשלום המזונות נקבע על פי דרישות היושר, שיקולי ההגינות ותחושת הצדק ביחסים שבין בני הזוג. אם דרכיהם של ידועים בציבור נפרדות, ניתן להכיר מכח עיקרון תום הלב בחובת תשלום מזונות לאחר הפרידה גם בהיעדר הסכם מפורש, ובלבד שהדבר נדרש על פי היושר וההגינות ותחושת הצדק.
מספר שיקולים ופרמטרים נמנו בפסיקה לעניין מזונות משקמים כגון: א. דפוס היחסים בפועל ; ב. תקופת/משך היחסים ; ג. האם נוצרה תלות כלכלית בתקופת היחסים ; ד. קיומם של ילדים משותפים ; ה. הפסדים או רווחים שנגרמו ליכולת ההשתכרות של בני הזוג עקב הקשר ; ו. אופן חלוקת הרכוש המשותף ככל שחולק ; ז. גילה של התובעת ופוטנציאל ההשתכרות ולא כל שכן ההשתכרות בפועל ; ח. האם התובעת סובלת מחרפת רעב?
עוד קבעה כב' השופטת
במקרה דנן התובעת יצאה ממערכת יחסים זו שנסתיימה למגינת ליבה, עם חלקה במחצית תמורת מכר הבית המשותף וכן נותרו בידה כספים ממכירת דירתה הקודמת. התחזית לגבי יכולת ההשתכרות העתידית כשהיא ללא השכלה פורמאלית מוגבלת, יחד עם זאת, אינה חיה בחרפת רעב ואף לא בצמצום. בנסיבות אלו נפסקו לטובת התובעת פיצוי בסך של 20,000 ₪ שמגלם 10 חודשים של תשלומים של 2,000 ₪ אשר ביחד עם התשלומים הזהים ששילם הנתבע עד לפינוי הבית המשותף במהלך חצי שנה, משקפים פסיקת מזונות משקמים של שנה ו- 4 חודשים במהלכם נאלצה התובעת לאסוף את עצמה, לסדר את חייה שלאחר הפירוד ולעשות שימוש בחסכונותיה עד להתארגנותה מחדש נוכח מציאות חייה החדשים.
ניתן לפנות לעורך דין גירושין ממשרדנו לצורך קבלת מידע מדויק התואם את נתוניכם העובדתיים והמשפטיים.
הכותב הינו ממשרד מלכא ושות' עורכי דין המתעסק בנדל"ן ומקרקעין, דיני משפחה, גירושין, צוואה, ירושה, מזונות אישה, מזונות ילדים, הסכם ממון וידועים בציבור.
* אין באמור במאמר זה בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי, אלא כמידע כללי בלבד.