לאור מס' רב של פניות למשרדנו בשבועות האחרונים, החלטתנו לעשות סדר בנוהל 5.20033 של משרד הפנים, הקובע מתן מעמד להורה קשיש מעל גיל 60 שאין לו ילדים נוספים בחו"ל.
סעיף 1(ב) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 קובע כי "מי שאיננו אזרח ישראלי או בעל אשרת עולה או תעודת עולה, תהיה ישיבתו בישראל על פי רשיון ישיבה לפי חוק זה".
הסמכות ליתן אשרות ורישיונות ישיבה בישראל מכוח חוק הכניסה לישראל מוקנית לשר הפנים והלכה היא כי בבואו להפעיל את סמכותו זו נתון לשר שיקול דעת רחב.
מתוקף סמכותו על פי חוק הכניסה לישראל ובהעדר זכות קנויה לכל אדם לרכוש מעמד של תושב קבע בישראל, נוקט שר הפנים מדיניות מצמצמת לפיה אין מוענקת לזרים אשרה לישיבת קבע אלא במקרים חריגים ומשיקולים מיוחדים המצדיקים זאת.
"נוהל הורה קשיש" המאפשר להורה תושב זר לקבל אשרה לישיבת קבע בישראל בהתקיים התנאים הקבועים בנוהל הוא, אפוא, חריג למדיניות זו. מכוחו של הנוהל מאפשר המשיב לתושב זר שגילו מעל 60 שנים והוא הורה של אזרח ישראל לקבל אשרה לישיבת קבע בישראל ובלבד שאין לו ילדים אחרים או בן זוג מחוץ לישראל.
בכך נרחיב בשתי נקודות עיקריות:
האחת – לעניין תנאי הגיל (מעל גיל 60) (ובכלל). ביהמ"ש העליון בפס"ד עע"מ 11538/05 אישר את הנוהל תוך שקבע כי "מדובר בנוהל סביר וענייני אותו יש לבחון על רקע המדיניות המצמצמת שמפעיל המשיב בעניין אשרות שהייה בישראל וכן על רקע העובדה ש"נוהל הורה קשיש" הוא מלכתחילה חריג הומניטארי לאותה מדיניות…".
הנקודה השניה – במספר פסקי דין (בין היתר עת"מ 1243/08 (ת"א)) נקבע לעניין התנאי השני (שאין לו ילדים נוספים בחו"ל), כי אף במקרה שבו נטען לגבי טיב היחסים של אותו הורה עם ילדיו בחו"ל (לדוגמא: לא נמצא עימם בקשר), הנוהל אינו מתייחס לטיב היחסים ואין מקום להטיל על משרד הפנים לבחון את יחסי ההורה עם ילדו האחר.
על כן, אי עמידה באחד התנאים מונעת לכאורה את בקשתו של המבקש (אלא כמובן במקרים חריגים).
הכותב הינו ממשרד מלכא ושות' עורכי דין המתעסק בנדל"ן, דיני משפחה, משפט אזרחי, פשיטות רגל והוצאה לפועל.
