תביעת נזיקין בסרבנות גט – הקדמה:
תביעת נזיקין בסרבנות גט היינו מאמר בנושא גירושין שמטרתו להסביר על תביעת נזיקין האפשרית כאשר מדובר בסרבנות גט.
לאחרונה מתעורר גל של טענות בגין התנהלות המערכת המשפטית בהליכי גירושין לא פעם מוצא עצמו אחד מבני הזוג (הגבר או האישה) נאלץ להתמודד עם סרבנות גט של הצד השני לרוב מדובר במעשה מכוון שנועד להוציא כספים בייתר מהצד השני או בשל רצון להכאיב ולגרום נזק לצד השני.
תביעת נזיקין בסרבנות גט – הגדרה בחוק:
בימים האחרונים ניתן פס"ד תמ"ש (ת"א) 12541-11-12 ע"י שופטת ביהמ"ש לענייני משפחה בתל אביב כב' השופטת אסתר ז'יטניצקי רקובר אשר פרטה בהרחבה את השתלשלות / התפתחות הפסיקה בכל הקשור לסרבנות גט:
התפתחות ראשונה – תחילה הכירו בתי המשפט בתביעות נזיקין במקרים בו בית הדין הרבני קבע שיש לכפות או לחייב גט.
התפתחות שניה – חלק מהשופטים הכירו בתביעות נזיקין גם כאשר אין כפיה או חיוב בגט, אלא מדובר במצווה או בהמלצה.
התפתחות שלישית – חלק מהשופטים הכירו בתביעות נזיקין גם בגין תקופה שלפני החיוב או המלצה לגט.
התפתחות רביעית – חלק מהשופטים הסכימו לפסוק פיצויים גם בהעדר פסיקה רבנית לגבי מתן גט, אם הוכח שאין כל בסיס להמשך קשר הנישואין וצד אחד הקים כבר משפחה חדשה וכד'.
עוד הובהר ע"י ביהמ"ש הנכבד כי העוולות עליהן ניתן לבסס את תביעת הנזיקין בסרבנות גט מצויות בפקודת הנזיקין.
האחת – עוולת הרשלנות ס' 35 וס' 36 לפקודת הנזיקין.
הרעיון העומד בבסיס עוולת הרשלנות הינו מתן פיצויי על סטייה מהתנהגות ראויה, התנהגות שנופלת מסטנדרטים שקבעה החברה כדי להגן על אחרים מפני סיכונים לא סבירים.
הפיצוי בגין עוולת הרשלנות יינתן מקום בו נפגע אינטרס שהחברה רוצה לשמור עליו.
תביעה העומדת בתנאי עוולת הרשלנות יש בה הצהרה חברתית שהמעשה שגוי ועל המבצע אותו לפצות את הניזוק.
השניה – עוולת הפרה חובה חקוקה ס' 63 לפקודת הנזיקין כאשר הפרת החובה החקוקה הינה הפרת ס' 287 לחוק העונשין הקובע:
"המפר הוראה שניתנה כשורה מאת ביהמ"ש או מאת פקיד, או אדם, הפועל בתפקיד רשמי ומוסמך לאותו עניין, דינו – מאסר שנתיים".
כמו-כן ביהמ"ש עשה אבחנה בין חובת הזהירות המושגית וחובת הזהירות הקונקרטית.
חובת הזהירות המושגית – סטנדרט ההתנהגות של האדם הסביר נקבעת על פי מדיניות משפטית המתחשבת בערכים ובאינטרסים השונים של החברה.
לפיכך יטען כי סירובו של האדם הסביר לתת או לקבל גט תגרום לבן הזוג סבל רב בהיותו כבול למערכת יחסים שאינו חפץ עוד.
חובת הזהירות הקונקרטית – במקרה בו בית הדין מחייב או מורה על מתן גט ואחד הצדדים מסרב לעשות כן חלה חובת זהירות קונקרטית של הצד המפר.
לאחר בדיקת ביהמ"ש את סוג העוולה וכן את חובת הזהירות פונה ביהמ"ש לבדיקה מהו הנזק שנגרם, אין מחלוקת כי לרוב בסרבנות גט מדובר בנזק נפשי ולו דווקא בנזק כלכלי תמיכה לכך ניתן ללמוד מ- ע"א 2781-93 דעקה נ' בית חולים כרמל חיפה, פ"ד נג (4), 526.
"הפגיעה שלא כדין ברגשותיו של אדם כתוצאה מאי-כיבוד זכותו היסודית לעצב את חייו כרצונו, מהווה פגיעה ברווחתו של אותו אדם, והיא נכנסת לגדר הגדרת "נזק" למעשה ביהמ"ש קובע אך טרם מדובר בהלכה מאפיינים נדרשים המאפשרים הגשת תביעה בגין סירוב גט ומכך אף ניתן ללמוד כי קיימת למידה מתמדת במערכת המשפט המתאימה את עצמה להלך הרוח. * אין באמור במאמר זה בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי, אלא כמידע כללי בלבד. עורכי הדין ב-מלכא ושות' משרד עורכי דין נותנים מענה במגוון רחב של תחומים, למשרדנו יש סניף ראשי בחיפה ושלוחה בתל אביב, אך אנו נותנים מענה וליווי משפטי ללקוחות מכל הארץ, מצפון ועד דרום. ניתן למצוא ברחבי האתר עוד תחומים משפטיים רבים כמו: פשיטות רגל, גירושין,דיני עבודה ועוד רבים אחרים, בכל אחד מהתחומים עורכי הדין שלנו נותנים ליווי משפטי צמוד לכל לקוח ולקוח. למידע נוסף פנה/י אלינו ללא כל התחייבות מצידך וקבל/י יעוץ משפטי ראשוני ללא התחייבות, אנו נשמח לעמוד לרשותך בכל שאלה. לפרטים ומידע נוסף הנכם מוזמנים ליצור קשר דרך הטופס , או התקשרו: 1-700-702-755.
בסעיף 2 לפקודת הנזיקיןמלכא ושות' משרד עורכי דין – מי אנחנו?
מחפשים עורך דין גירושין ? פנו אלינו ואנו ב-מלכא ושות' משרד עורכי דין נדאג ללוות אתכם בנושא תביעת נזיקין בסרבנות גט , אנו נמלא את הטפסים הדרושים ונבצע את ההליכים המשפטיים מול הגורמים הרלוונטיים וכו'.
