רשלנות רפואית בלידה – הולדה בעוולה

מלכא ושות' משרד עורכי דין רשלנות רפואית יסייעו לכם בנושא רשלנות רפואית בלידה.

רשלנות רפואית בלידה – הולדה בעוולה: סיכום פסיקת בית המשפט

מעיון בהכרעה, עולה כי במהלך ההיריון נושא הערעור הייתה האם במעקב בקופת החולים, וזאת מהשבוע ה-9 (+6) ועד לשבוע ה-34 (+3) להריון.

ההריון נושא הערעור, שהיה הריונה השני של האם, בא בעקבות טיפולי הפריה חוץ גופית אשר במהלכם הופרו שתי ביציות על ידי שני תאי זרע ונוצר הריון תאומי די זיגוטי ובי כוריוני (תאומים לא זהים – בן ובת).

טרם ההריון נטלה האם תרופה בשם אימורן לאחר שאובחנה כסובלת ממחלת סקלרודרמה (אבחנה שהוטלה בספק לאחר ההריון נושא הערעור), אך היא חדלה מכך במהלך ההריון כיוון שנאמר לה כי נטילת התרופה עלולה לגרום למום בעובר.

בשבוע ה-21 להריון עברה האם סקירת מערכות ותוצאות המדדים העובריים בסקירה היו תקינות.

כמו כן, עברה האם במהלך ההריון בדיקות העמסת סוכר ובדיקות קריוטיפ שנמצאו תקינות.

במהלך ההריון אושפזה האם בשל דימום.

בשבוע ה-37 להריון, אושפזה האם להשגחה בשל הקאות תכופות.

נוכח ההחמרה בתסמיני מערכת העיכול ובהינתן גיל ההריון החליטו רופאי בית החולים לבצע זירוז לידה.

זמן קצר לאחר הלידה פיתח הקטין היפוגליקמיה (רמות סוכר נמוכות בדם) ואפניאה – דום נשימתי.

אקו לב שבוצע לקטין ולאחותו גילה אצל שניהם מומים בלב.

הקטין הועבר לפגיה בבית החולים הדסה, שם עבר צינתור והרחבת מסתם ריאתי בבלון. הצינתור הראשון נכשל ובוצע צינתור שני.

הצינתורים פתרו את הבעיה הלבבית ממנה סבל הקטין בלידתו וכיום הוא במעקב קרדיולוגי אך אינו נזקק לתרופות.

רשלנות רפואית בלידה – הולדה בעוולה: סיכום הנזק שנגרם לקטין:

כעבור זמן אובחן הקטין כלוקה באיחור התפתחותי, הפרעות התנהגות, הפרעות שינה והאטה בגדילה (לדעת המומלץ מטעם המערערים מדובר בפיגור שכלי משמעותי ואילו לדעת המומלץ מטעם המשיבים מדובר בפיגור קל עם מאפיינים אוטיסטיים).

כיום לומד המערער בבית ספר לחינוך מיוחד, מטופל בתרופה פסיכיאטרית וזקוק להשגחה 24 שעות ביממה.

לטענת המערערים נזקים אלו נגרמו בשל רשלנות של קופת החולים בניהול מעקב ההריון ובשל רשלנות של בית החולים בכל הקשור למעקב ההיריון וניהול הלידה.

מחפשים עו"ד רשלנות רפואית ? אנו כאן לשירותכם – התקשרו 1-700-702-755!

רשלנות רפואית בלידה – הולדה בעוולה: פסיקת בית המשפט המחוזי:

בפסק דינו של ביהמ"ש המחוזי הגדיר בית המשפט המחוזי שלוש שאלות הטעונות הכרעה בסוגיית האחריות ואלו הן:

(א) האם יש לייחס למשיבים או מי מהם רשלנות בביצוע מעקב ההריון ובכלל זה באי הפניית האם לביצוע בדיקת אקו לב או סקירת מערכות מורחבת או באי יידוע ההורים על האפשרות לבצע בדיקות אלה.

(ב) האם התרשל בית החולים בהליך הלידה ובכלל זה בביצוע הניתוח הקיסרי ועיתויו.

(ג) ככל שתימצא רשלנות מצד מי מהמשיבים, האם קיים קשר סיבתי בין הרשלנות הנטענת לנזקי המערער, ובכלל זה האם ביצוע בדיקות מורחבות היה מביא לגילוי מום שבגינו הייתה הוועדה להפסקת היריון מורה על הפסקתו.

בכל הנוגע לשאלה הראשונה, דחה בית המשפט את חוות דעתו של מומלץ המערער.

עוד דחה בית המשפט את טענתו של מומלץ המערער כי העובדה שהיה מדובר בהריון תאומים הצדיקה בדיקת אקו-לב, וקבע כי על פי חוות דעתם של כל המומלצים בתחום הגניקולוגיה והמיילדות שהעידו בפניו, אין לכך הצדקה כאשר מדובר בהריון תאומים דו כריוני (שבו כל עובר נמצא בשליה נפרדת), וזאת להבדיל מהיריון תיאומים מונוכריוטי או חד כריוני.

בית המשפט אף דחה את טענת המערערים כי התגלה פער גדילה בין התאומים שהצדיק בדיקות מעמיקות יותר ומכאן פנה לבחון את השאלה האם ניתן להורים הסבר בנוגע לאפשרות לבצע בדיקות מעמיקות ורחבות יותר וקבע כי האם בחרה מרצונה ולאחר הבהרות שקיבלה מהרופא המטפל שלא לבצע בדיקה מורחבת במסגרת פרטית.

מכל מקום, נקבע כי גם אם נדרש היה בנסיבות העניין להפנות את האם לבדיקת אקו לב או בדיקות מורחבות ומעמיקות אחרות, המערערים לא הרימו את הנטל להוכיח כי ניתן היה לגלות את המום שממנו סובל המערער במסגרת בדיקות אלו והם אף לא צירפו חוות דעת התומכת בטענה.

באשר לטענות בדבר רשלנות בית החולים בהליך הלידה קבע בית המשפט כי דחיית ביצוע זירוז הלידה ליום המחרת הייתה סבירה ואין בה כדי ללמד על רשלנות.

מחפשים עורכי דין רשלנות רפואית ? אנו כאן לשירותכם – התקשרו 1-700-702-755!

רשלנות רפואית בלידה – הולדה בעוולה: סיכום פסיקת בית המשפט המחוזי:

בית המשפט הוסיף וקיבל את חוות דעת המומלצים מטעם המשיבים כי עם הגעת האם לבית החולים בשל הקאות, לא הייתה סיבה של ממש להעדיף לידה קיסרית.

עם זאת, ואף שבית המשפט נכון היה לקבל את טענות המומלצים מטעם המשיבים כי רישום המוניטור לא לימד על מצוקה עוברית כפי שזו מקובלת בספרות הרפואית, השתכנע בית המשפט כי למצער בעיני הרופאים המטפלים במועד האירוע, די היה בתרשים המוניטור על מנת להעלות חשש וחשד כי מי מן העוברים עלול להיקלע למצוקה וכי יש לפעול לחילוצם בניתוח קיסרי דחוף.

לעניין זה נקבע כי רופאי בית החולים התרשלו בהשהיית ההליך הניתוחי – 75 דקות לאחר ההחלטה על ביצועו – כאשר לא אחת הובהר בפסיקה כי יש להתחיל בניתוח עצמו כ-30 דקות לאחר ההחלטה על קיומו.

אלא שבכל הנוגע לשאלה השלישית שהציב – קיומו של קשר סיבתי – קבע בית המשפט כי יש לבחון האם כתוצאה מעיכוב ההליך הניתוחי התרחש, כטענת המערערים, אירוע תשניקי אשר גרם לנזקים שמהם סובל המערער, ובית המשפט השיב לשאלה זו בשלילה.

ביהמ"ש העליון דחה את הערעור וכפי שנפסק לא אחת, הוסיף כי ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית, עוד נפסק כי כלל זה כוחו יפה גם במקרים שבהם ביכרה הערכאה הדיונית חוות דעת של מומלץ רפואי פלוני על פני חוות דעתו של מומלץ רפואי אלמוני.

על כן, טרם הגשת תביעה במקרה של רשלנות רפואית מומלץ לבחון היטב את סיכויי התביעה בפרט את אותן השאלות אותן מציב להכרעה ביהמ"ש הדן בתיקים מעין אלו, וכמובן לבוא בדין ודברים עם הגורם המטפל וכמובן המבטחת מטעמו.