בפני ביהמ"ש המחוזי בחיפה הובא מקרה שבו נפגע אדם בתאונת דרכים.
המומלץ הרפואי שהתמנה ע"י ביהמ"ש השלום קבע לנפגע נכות רפואית צמיתה בשיעור של 10%.
בית-משפט השלום אף קבע שנכותו הרפואית של המשיב בשיעור של 10% היא גם נכותו התפקודית.
הסוגיה העיקרית השנויה במחלוקת בין הצדדים הייתה ראש הנזק של הפסד השתכרות.
מעדותו של הנפגע בביהמ"ש השלום עלה, כי הנפגע מובטל במשך תקופה של 5 שנים קודם לקרות התאונה. כמו כן, במשך השנים החליף הנפגע עשרות מקומות עבודה.
בית-משפט השלום קבע שבסיס השכר של המשיב יועמד על שכר המינימום שממנו הפחית בית-משפט השלום 20% בגין התנהלותו של המשיב לאחר התאונה ואי הקטנת הנזק.
בהמשך אף קבע ביהמ"ש, בין היתר, פיצוי בגין הפסד השתכרות בעבר וכן פיצוי לתקופת העתיד.
ביהמ"ש המחוזי קיבל את הערעור וקבע כי למרות שאין ערכאת הערעור אמורה לבחון לעומק כל ראש נזק מבין ראשי הנזק המרכיבים את הסכום הסופי שנפסק לזכות הנפגע, הרי ובמקרה הנדון הסכום הכולל שנפסק לנפגע בראש הנזק של הפסד השתכרות לעבר ובראש הנזק של הפסד השתכרות לעתיד מחייב את התערבותו.
ביהמ"ש אף קבע שמטרת הפיצוי היא החזרת המצב לקדמותו ועל בית-המשפט לבחון את הנתונים הרלוונטיים לגבי הכנסתו של הנפגע, ובכמה פחתה השתכרותו עקב התאונה.
לאור הנסיבות, הפחית ביהמ"ש המחוזי את הפיצוי שנפסק לנפגע בגין הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד בסכום גלובאלי של 30,000 ₪ נכון למועד פסק-דינו של בית-משפט השלום.
הכותב הינו ממשרד מלכא ושות' עורכי דין המתעסק בנדל"ן, נזיקין, דיני נזיקין, דיני עבודה והוצאה לפועל.
* אין באמור במאמר זה בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי או ייעוץ רפואי, אלא כמידע כללי בלבד.
