בפני כב' השופטת הבכירה ריבה ניב ת"א 53747-02-12 בן יעקב נ' רולניק נידונה סוגיית איסור לשון הרע בין שני חברי עמותה אשר מטרה היא גיוס כספים למיזם "עמק התנך" כדלקמן:
עובדות פסק הדין
התובע הינו עורך דין במקצועו. שנים רבות התגורר בארה"ב. בעת שהותו בארה"ב עסק בפיתוח תוכנה ואתרי אינטרנט. כך אף פגש את הנתבע, פעיל ציבור ומו"ל. השניים קשורים, או היו קשורים בעמותה "עמק התנך ע"ר".
עמותה זו, על פי הגדרתה, הינה "מיזם ציבורי וללא מטרות רווח ששם לו למטרה לקדם את התודעה בישראל ובעולם לתנ"ך, למורשת ולהיסטוריה שלו…העמותה הוקמה למלא את המטרות הבאות:
להחזיר את התנ"ך למלוא החברה הישראלית ואת החברה לתנ"ך, לפתח ולהפעיל מרחב עמק התנ"ך, שהבא בשעריו ימצא אפוף בחוויות תנ"כיות מלוא הקשת – פיזית, היסטורית, תרבותית, אמונית, לפתח את העמק כאתר תיירות עולמי לכל אוהבי התנ"ך, חינוך.
תביעתו של התובע בעילת הוצאת לשון הרע (כהגדרתה במשפט האזרחי) עניינה במכתב אשר נשלח ע"י הנתבע לאדם שלישי, אף הוא חבר בוועד העמותה, וזה הפיצו בין יתר חברי הועד.
חלק מטענות התובע
התובע חזר על תוכן המכתב וטען כי הוא מהווה הוצאת לשון הרע כנגדו.
לטענתו, במסגרת מילוי תפקידיו בעמותה, העלה תהיות קשות באשר לפעילות הנתבע וחברה שבבעלותו, המעניקה שירותי מולו"ת תמורת שכר לעמותה. בתגובה לכך פתח הנתבע נגדו במסע נקם מתוכנן וזדוני.
התובע התריע בפני הנתבע על מעשיו אולם משהופץ ביום 10/2/12 מייל נוסף, לקבוצה בלתי ידועה, שאף בו הושמץ התובע, ומשסירב הנתבע לחזור בו מדבריו ולהתנצל עליהם, הוגשה התביעה.
לטענת התובע, אין לו מניעים כלכלים בקידום מטרות העמותה והנתבע הוא שנהנה ממנה באמצעות הוצאת הספרים שלו.
עוד טען התובע כי מעולם לא פגע בשמו הטוב של הנתבע ולעיתים אף הציע להתנצל על דברים שאמר בעדנא דרתחא, למען שלום הבית בעמותה.
חלק טענות הנתבע
לטענתו, נשלח המכתב אל ידידו הטוב, וכמוהו כשיחת חולין בין השניים.
בנוסף, טען הנתבע כי עומדת לו הגנת סעיף 15 (3) לחוק איסור לשון הרע תשכ"ה-1965 (להלן "החוק"), "הגנה על ענין אישי כשר של הנתבע", 15 (4)- "הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד שיפוטי, רשמי או ציבור…או על אופיו, עברו, מעשיו או דעותיו של הנפגע" ו- 15(10) לחוק שעה שהפרסום נעשה כדי לגנות או להכחיש לשון הרע שעשה עליו התובע, שהודה כי האשים את הנתבע בחוסר שקיפות במעשיו. לטענתו, מאשים אותו התובע שהוא "פועל בצורה עבריינית בצורה עקבית." ועל כך באה תגובתו המכחישה והמגנה.
בנוסף נטען ע"י הנתבע כי היחסים בינו לבין התובע, הטילו עליו חובה מוסרית ואף חוקית להתריע בפני חבר העמותה על מעשי התובע- לבל יכשלו חברי העמותה בפעולה בלתי תקינה. כך גם אפשר לראות דברים אלו, לשיטתו, כביקורת על פעולה פומבית שעשה התובע.
דיון
בית המשפט דחה את התביעה מהטעמים הבאים:
"שיחת חולין" במייל אינה מוגנת, כשלעצמה, מפני תביעה בגין לשון הרע. סעיף 2(ב)(1) לחוק קובע כי פרסום שהיה מיועד לאדם זולת הנפגע והגיע לאותו אדם (או לאדם אחר) יכול להקים את עילת התביעה, ובלבד שהיה בו לשון הרע.
לטעם כב' השופטת, עומדות לנתבע הגנות מפני התביעה:
1.הבעת דיעה- סעיף 15(4) לחוק קובע כי נתבע יהנה מהגנת תום הלב אם היה בפרסום "הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד שיפוטי, רשמי או ציבורי, בשירות ציבורי או בקשר לעניין ציבורי, או על עופיו, עברו, מעשיו או דעותיו של הנפגע במידה שהם נתגלו באותה התנהגות."
2. סעיף 15 (2) לחוק, דהיינו, שהיחסים שבינו לבין מילשטיין הטילו עליו חובה חוקית, מוסרית או חברתית לעשות את הפרסום הפוגע. זאת לנוכח התפקיד שמילאו שלושה בעמותה.
3. הגנת סעיף 15(3) לחוק כחל בעניינו, שהפרסום נעשה לשם הגנה על עניין אישי כשר שלו. כהגנה מפני האשמות של התובע כלפי הנתבע באשמות הגובלות בפלילים, מצדיקות התגוננות מפניהן.
4. (ס' 14 לחוק – אמת דיברתי).
"למעלה מהצורך אציין כי לטעמי, כל אחת מטענות ההגנה לעיל נושקות להגנות שקבע החוק, ומשום כך הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות. אולם גם לו סברתי כי ההשקה בין סעיפי ההגנות לבין האמור במכתב אינה מספקת לצורך החלתן, ויש לקבל את התביעה- מקום שהתובע עצמו משתמש בקללות ובשפה שאין הדעת סובלת ואף מצדיק זאת אידאולוגית ("אני מאמין שצריך להוציא את האלימות באינטרנט במקום ברחוב," (עמ12 לפרוטוקול), היה מקום לפסוק לתובע פיצוי סימלי בלבד."
התביעה נדחית.
הכותב הינו ממשרד מלכא ושות' עורכי דין המתעסק במשפט האזרחי, תביעות לשון הרע, תביעות אזרחיות, דיני משפחה, דיני בנקאות וביטוח לאומי.
* אין באמור במאמר זה בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי, אלא כמידע כללי בלבד.